שלומי אלגוסי עושה סטנד-אפ.
מזה שנים רבות שאני מופיע ואף פעם לא הגדרתי את הופעותיי
כ-סטנד-אפ למרות שכל הופעה הייתה אינטראקציה עם הקהל,
ותמיד ההופעות היו מאולתרות מתחילתן ועד סופם.
ובעזרת הקהל הייתי רוקם ערב סטנד אפ שנון תוך כדי שאני מאלתר
ומדבר על כל דבר שזז ובכך מפתיע כל פעם מחדש את הקהל.
יכולתי לפעמים לספק רגעים של קסם ואלתור מתוך מערך אוצר המילים
שנאגרו בשלושה עשורים ויותר בהם אני נד מבמה אחת לשנייה.
היבט השלילי והמטריד של צמד המילים "סטנד-אפ",
גרם לי להתרחק מלהיות עוד מופע סטנד-אפ.
היו לי חששות מהמילים סטנד אפ. הם הפכו להיות זולות וגסות.
לכן ברחתי מלהיות עוד אחד כזה.
היום ממקום מושבי הסתכלותי למופעי סטנד-אפ זה כבר שונה.
מופעי הסטנד-אפ הפכו להיות המופעים הכי מבוקשים,
הכי מצחיקים והכי שנונים שיש.
המבחר הוא עצום. הכישרונות הולכים וגדלים. מקומם של צמד המילים
סטנד-אפ התאזן ונחשב למכובד ולמכבד.
כמעט ולא ניתן למצוא את אותה שפה גסה או גסות רוח אשר אפיינה את
תחילתה של מהפכה בתחום הבידור
הסטנדאפיסטיות והסטנדאפיסטים של ימינו משתמשים בשפה הומוריסטי גבוהה,
בהומור עצמי ושנון.



והעובדות מדברות בעד עצמן, השינוי מגיע מלמטה.
מופעי הסטנד-אפ הפכו למאתגרים. הקהל מחפש עניין במופעים על רמה גבוהה.
אי אפשר למכור לו את "ההוא הגרוזיני. או אם יש פה מישהו מבת-ים?!"
זה עבר, פג זמנו. הסטנד-אפ הפך למשהו אישי.
הסטנדאפיסטים מעלים על מגש הכסף נושאים אישיים,
נושאים חברתיים, הדברים הקטנים והמעצבנים שכל אחד מכם מכיר ונתקל
בהם ביום-יום.
למשל, נותני השירותים למיניהם, החגים הישראלים הארוכים והדביקים.
אפילו פגישות הדייטים הראשונים. על עמדות מיניות מגוחכות. חיי הנישואין.
מצב של החמות והחותנות שיש לכל זוג נשוי.
ו...המצב נעשה מטורף בכל הקשור בענייני הדיור.
בעוד שכל זה היה יכול להיות עניין רציני וקיומי קיימת תחושה של שחרור ואלתור.