אשפוז צפוי או פתאומי של ילד בבית חולים,
מעורר חרדה הן אצל הילד והן אצל משפחתו.
הילד המאושפז צריך להיפרד מן העולם המוכר לו: הוריו, אחיו ואחיותיו, חדרו,
צעצועיו ושגרת יומו, ולשהות בסביבה זרה, מפחידה ונעדרת פרטיות.
הגורם המאיים ביותר הוא הפרידה מן ההורים ובני המשפחה הקרובים.
בעיקר מחריף החשש אצל ילדים צעירים, שהיו רגילים לבלות את מרבית שעות
היממה בחברת הוריהם. בנוסף מפחיד את הילד המאושפז: המעבר הדרסטי
לסביבת בית החולים הזרה, סדר יום שונה, אנשים לא מוכרים,
ושגרת חיים זרה לו בתכלית.



בית החולים הוא מסגרת חד גונית. מאיימת וקשה,
זהו מקום מונוטוני שאינו מגרה לפעילות.
אין לילד דרך לפרוק את האנרגיה המצטברת בתוכו, בעיקר אנרגיה תוקפנית.

ילדים עלולים להאמין כי מחלתם היא עונש על התנהגות גרועה או על מחשבות רעות.
מחלות וטיפולים מסוימים נוטים לקבל משמעות סמלית, ומעוררים דימויים מפחידים.
טיפולים רפואיים שבהם הילד "מאבד משהו", כמו הקרה,
דימום או שלשול מדאיגים מאוד את הילד,
וגם טיפולים רפואיים שבהם הילד אינו יכול להתבונן, גורמים לחרדה.
ההגבלות הנכפות על הילד בבית החולים,
כגון הגבלות במזון ובתנועה-פוגעות מאוד בילד.
ילדים מרגישים כמושפלים בבית חולים מישהו אחר הופך ל"בעל בית" של גופם.
הם נעשים פסיביים.
מלבישים, מאכילים ורוחצים ומפשיטים אותם, ומערומיהם נחשפים בפני האחיות,
רופאים ואנשים זרים אחרים.
בנוסף קיים גם חוסר ידע לגבי העתיד, כיצד תתפתח המחלה,
אלו נזקים ייגרמו להם, האם ישובו להיות כשהיו לפני המחלה?
(זליקובסקי נ' 82)
אשפוז תינוק או פעוט עד גיל שלוש מעמיד בפנינו קשיים מיוחדים.
כמעט שאי אפשר להסביר לילד קטן כל כך מה צפוי לו,
ושיטות ההכנה השונות איננו יעילות לגביו.
בנוסף, ניתוק ילד קטן מהוריו עלול להיות טראומתי וליצור מצב של חסך
אימהי עלול לגרום נזק חמור בהתפתחות.

* ואחרי כל מה שנאמר ונכתב נכנס לתמונה הליצן הרפואי ואם תרצו נושא
הליצנות הרפואית, הנותנת תמיכה בטיפול עצמו הן למאושפז,
למשפחה ולצוות הרפואי.
והאמצעי העומד בפני הליצן הרפואי הוא הומור וצחוק.

* הומור כאמצעי תומך טיפול
הגדרה של הומור - "הומור אולי היננו בדיחות הדעת, היתול קל (אבניאון, 1984)
ההגדרה המובאת לעיל,צלולה מעומק השלכותיו הפיזיולוגיות והקוגניטיביות
של ההומור, אשר יש בבואו, הרבה מעבר להגדרתו הפשטנית,
כפי שמפורט להלן.
אך כבר ב- 1952, הגדיל דרוור את ההומור כמאפיין של מצב מורכב המעורר
צחוק עליז ובעיקרו שקט, אם במישרין, באמצעות אהדה ואם באמצעות אמפתיה
(דרוור 1952).
הומור הוא פעילות אנושית הכוללת פעילות פיזיולוגית, אינטלקטואלית,
חברתיים ורגשיים היוצרים שלימות, אם כי זמנית.
והיא חלק מחיינו היום-יומיים" (פסיכולוגיה של ההומור\ אבנר זיו 1984)

לעמוד הבא:
מחקרים ליצנות רפואית המשך