רקע: ידוע כי ההומור הוא "התרופה הטובה ביותר"
והצחוק היא התגובה הפיזיולוגית להומור.
המחקר בנושא הצחוק, למרות מגבלותיו,
מצביע על כך שישנם הטבות פיזיולוגיות הנזקפות לזכות הצחוק כגון:
עליה בסוגים של נוגדנים, ירידה בהורמוני חרדה וכן עליה בסיבולת הכאב.
בתי-חולים ברחבי העולם מקצים חדרים למשחקים ולפעילויות מיוחדות לילדים,
כחלק מתכנית הבידור מועסקים ליצנים.
אנחנו בבית-חולים "אסף הרופא",
מחלקת ילדים הראשונה בארץ שמיישמת את הצחוק וההומור כחלק מהטיפול הרפואי
ולכן מעסיקים ליצן מקצועי (שלומי אלגוסי) כחלק מהצוות.
הליצן מבקר את הילדים בחדרם, מקסים אותם בהומור ובמשחקים שמתאימים
באופן אישי לילד, הליצן פונה לילד באופן ספונטני או על פי בקשה ספציפית של הצוות המטפל.
הליצן מצליח בעזרת כישרונותיו לשכנע לעיתים גם את הילדים הסרבנים ביותר
לבלוע תרופות ואפילו גורם למתבגרות החולות באנורקסיה לאכול לא מעט.
מטרת המחקר הייתה להעריך את שביעות הרצון של הילדים והוריהם מהליצן הרפואי.
באוכלוסייה שאינה מודעת וחשופה להומור כחלק מטיפול רפואי סטנדרטי.



שיטה: הורים לילדים מאושפזים מעל גיל 6, שאותם ביקר הליצן בזמן שהותו במחלקה
נתבקשו לענות על שאלון המתייחס לניסיונם עם הליצן השאלות המרכזיות היו:
האם הייתה איזושהי השפעה על הילד בזמן אשפוז עקב נוכחותו של הליצן בזמן זה?
כמה חשובה נוכחותו של הליצן כחלק מהטיפול הרפואי?
תוצאות: 34 ילדים בגילאים 6-18 והוריהם שימשו כקבוצת מחקר.
כל הילדים דיווחו על שביעות רצון גבוהה מביקוריו של הליצן והצטערו על כך
שאינו מבקר מדי יום ביומו.
כל ההורים המליצו על נוכחותו של הליצן כחלק מהטיפול הרפואי.
מסקנות: נוכחות שגרתית של ליצן במחלקת ילדים הינה חשובה ומשמעותי
לילדים המאושפזים וכן להוריהם.
יש לכך השפעות פיזיולוגיות ברורות למרות שלא נבדק
הקשר בין משך זמן האשפוז לבין ביקוריו של הליצן - זהו השלב הבא.
המלצות: שילוב של ליצן רפואי בכל מחלקות של בית החולים.

אני מפרגן באהבה לעבודה גרפית שבפינכם - מאת: אלה כהן