"צחוק מדבק"
מאת: שלומי אלגוסי - הליצן הרפואי העברי הראשון
ליצן רפואי כחלק מהצוות הרפואי במחלקות הילדים בבית-חולים "אסף הרופא."

הכול מתחיל מנקישה קלה על הדלת ובין רגע הכול הופך לקסום.
המפגש הלא צפוי בין הליצן הרופאי והילד המאושפז, ההורים והצוות המטפל
בבית-החולים הופכים ליצירה חלומית,
ליצירה דמיונית המתקיימת כאן ועכשיו.
הילד מאושפז הופך להיות חלק חשוב מאוד מהעשייה,
מהצחוק, מההומור וביצירת המעוררת העניין.
בסביבה מאיימת ומדאיגה נוצרת התרחשות, התפעלות, התרגשות, תקשורת, תמיכה,
כוח והרבה יותר מכך.
ובשלל מרכיבים אלו מפעילים את הסובבים סביבם בצחוק גדול.
וזה גם מדבק...

פיתוח טכניקה הצחוק והשמחה מצליחה להשכיח את הכאבים,
לשפר ולחמם את מצב רוחו של הילד המאושפז.
וכתוצאה מכך משתחררים מהגוף חומרים פנימיים הנקראים אנדורפינים.
הגורמים לרגיעה ולזרימה נכונה של הדם בעורקים, להרפיה ולשחרור כוחות
הריפוי של הגוף ולחיזוקה של המערכת החיסונית.
והמטרה שהמאושפז ירגיש טוב יותר, חזק יותר.
ללא רפואה קונבנציונלית ורפואה אלטרנטיבית.
המרפא הטבעי דרך החיוך והצחוק.
ואם זה לא מספיק?!
ההורים והצוות המטפק נדבקים לתוך האווירה ומייצרים יחד תנאים טובים בתהליך הטיפול.

כיום (כשאני מעלה את המילים) אני הליצן הרפואי היחיד המוביל בארץ פעילות זו
(יוני שנת 2,000).
ובנוסף יחוד עולמי העומד לזכותי כשאני פועל גם בתוך חדר ל"טיפול נמרץ ילדים."



תפקידו של הליצן הרפואי לעבור מחדר לחדר, מילד לילד, ממיטה למיטה
ובכך להצליח להטות את המחשבה וליצור גירוי ראשוני לחיוך ולצחוק.
ליצור סביבה מרגיעה, תומכת, משחררת ולא מאיימת אשר תקל ותעזור
בהחלמתו של הילד המאושפז.
כאשר הליצן הרפואי מסתובב בין החדרים ניתן להרגיש את המתח
הניכר על פניהם של ההורים.
לילות וימים בהם שוקדים את מיטת בנם ומתפללים לנס, לבריאות,
למנוחה, לשינה קצרה.
לשגרה. כן לשגרה.
במצבים כאלה אנחנו רוצים לחזור לשגרה, ליום יום,
לריחות שבחוץ, לחום, לקור, לאותם קשיים יום יומיים.
והיום, ברגע נתון זה הקשיים שהיו נראים כקלים שבקלים.

כידוע צחוק טוב לבריאות, הרי קשה מאוד לצחוק ובו זמנית להרגיש כאב.
בהרבה מקרים בהם נכחתי, ברגעים בהם הכאב ובכי היו חלק מהאשפוז.
ופתאום בהיכנסי לחדר ברגע אחד, פוף!..
כמטה קסם נעלם הכאב, נעלם הבכי... החיוך מתחיל להיוולד, רגע של נחת.
ברגע אחד כאילו הפחתי למנצח על תזמורת מיתרי הגוף והרגש,
האנשים מתחילים לצחוק בקול וזה מדבק.
ללא כל מחיצה - לאום, מגדר, גיל.
כולם יוצאים מהחדרים ומתחילים לנהור לכיוון הקולות...
"מה קרה?! מישהו בוכה?!"
ואני עומד שם: "כן מישהו בוכה באמת. מצחוק..."
והאחות הראשית מיכל אומרת לי: "שככה יהיה לי בחיים שהדמעות היוצאות
לי מעיני יצאו מצחוק ומקיצוציי בצל."
החיוך והצחוק הופכים למרכיב חשוב בתהליך הריפוי והבראה של המאושפז.
ואם להיות כן, הצחוק חשוב גם בחיינו.
ואם כבר... אני מקיים את הצחוק - בערבי גיבוש הומור וצחוק, בסדנאות צחוק.



נוכחותו של ליצן תורמת המון לילדים המאושפזים ולהורים גם יחד להפיג מעט
מן האווירה המדוכדכת, הדיכאונית, הכואבת והאפרורית
השוררת במקום והפיכתה לאווירה מרגיעה, צבעונית, שמחה ומחוייכת.
המטרה שהילדים הלחוצים והמתוחים יהיו משוחררים ושמחים.
וההורים יזכו לכמה רגעים של נחת כשהצאצא שלהם מחייך פתאום.
"כבר חודשים לא חייך..." אומרת לי האימא. "חודשים אני שואל?!"
האימא : "כן. איך אפשר לחייך כשכולם העיניים שלהם ברצפה.
מאיפה יתרומם החיוך..?"

לליצן יש את היכולת ליצור את הקשר המידי ולהוביל את המאושפז לשינוי במצבו הקיים.
מעצב לשמחה, מכאב להנאה, מחרדה להתרגשות, מבכי לצחוק,
משעמום להשתוללות ומעשי קונדס, מנחיתות ותלות לעצמאות,
להחזרת השליטה ולתקווה.
ולחוויה בלתי רגילה שאותה הוא ייקח אתו הביתה להמשך חיו.
השינוי הוא מידי ללא גבולות, ללא מחיצות, ללא הבדל גיל, מין, דת וצבע.
התוצאות מדברות בעד עצמן. כשקולות הבוקעים מן החדרים משתנים.
מבכי, צרחות וכאב. לשמחה, מחיאות-כפיים וצחוקים רמים.
ואם זאת לא מחלה מדבקת, אז מה כן?!



ציטוטים:
"ד"ר פאטץ אדמס": "נמצא שהצחוק מגביר את הפרשת האנדורפינים,
שמרפים את העורקים, מגבירים את הדופק ומורידים את לחץ הדם.
ולזה יש השפעה חיובית על הלב ומחזור הדם, ועל תגובת מערכת החיסונית" -
מתוך סרט קולנוע שנעשה על פי הרעיון.

מקצת מן המילים הנאמרות במסדרונות בית החולים.

"הקשר ששלומי הליצן הרפואי יוצר עם הילדים וההורים יוצא דופן,
ומצב הרוח של היחידה המשפחתית כולה משתפר פלאים." -
פרופ' מרדכי אלג'ם,
מנהל חטיבת הילדים.
כמה שנים מאוחר יותר נפתח קורס ראשון לליצנות רפואית בארץ.
בתמונה מטה פרופ' אלג'ים שלומי אלגוסי וליצנים רפואיים.



🌹"יש לשלומי את היכולת לשכנע ילד לקבל זריקה בלי להשתולל או לפחד.
גם כשכואב לו אפשר להוציא ממנו חיוך." - ד"ר שי פינטוב מומחה לרפואת ילדים.
יוזם הרעיון ליצנות הרפואית בארץ.

🌹"אני מאוד אוהבת אותך, אתה נותן חיים." -
ד"ר מרינה רופאה במחלקת ילדים ב' "אסף הרופא."

🌹"מצחיק אותנו ואנחנו שוכחים מה יש לנו…" -
משפחת יוחננוב מאושפזים במחלקת הילדים.

🌹"בלעדייך אין חיים במחלקה. צחקנו מפה לאוזן..." -
בת-חן ילדה ואם שהיו מאושפזים חודש ימים. "טיפול נמרץ ילדים."

🌹"כמה זמן לא צחקתי... זה התרופה שלו, לנפש. שיהיה שמח...
אם בן-אדם הוא עצוב הוא לא יכול להיות בריא.
בן-אדם עצוב זה כבר בן-אדם חולה… הוא צריך להיות שמח!!!
ואם הוא שמח הוא מבריא." - דוד משיח אבא לילד מאושפז.

בתודה! שלומי אלגוסי