חשבתם פעם איך צצים הרעיונות לגרום לאנשים לצחוק?
כמו בכל רעיון שמתחיל לבצבץ ומייצר סביבו קרקע לפיתוח ולצמיחה.
מתחיל... מ - רשרוש קטן הצובט בלב.
"רשרוש." "הבזק." "ניצוץ." חלון פתוח לים התיכון...
ו...מאיפה מתחילים?!

מתחילים מהתחלה. מתחילים בהליכה. הולכים. הליכה קלה ללא מטרה.
יש בדרך בה אתם מתחילים ללכת משהו המשחרר מכם את המחשבות.



אנסה להמחיש לכם למה אני מתכוון.
לא פעם אתם נכנסים למקלחת, מכוונים את המים, בין הקרים לחמים.
ו...המים מלמעלה שוטפים את המחשבות, וגולשים מטה עד לכפות הרגליים.
פשוט, אתם עומדים מתחת זרם המים ולא עסוקים במחשבות.
נותנים למחשבות ללנוח, לזרום, לרחף...
המים מרעננים מלמעלה עד למטה את הגוף ואת הנשמה.
הקלה!.. הוקל לכם.
חוויות מרעננות מציפות אתכם.
בדיוק לזה התכוונתי לגבי הליכות!..
מכאן מגיע אותו רעיון. להניח לרגעים את המחשבות הצידה ולתת לגוף ללכת.
אני נזכר באחת הפרסומות. "תן לאצבעות ללכת במקומך".
המשפט נכון גם לגבי ההליכה.
כשאתם הולכים, קצב ההליכה מתחיל להשפיע על הגוף, המשפיע על דרך החשיבה.
הליכה לכיוון תחנת הרכבת, כדי להספיק להגיע לרכבת האחרונה הביתה,
שונה מהליכה עם או בלי הכלב בחצר. הליכה בפארק שונה מהליכה בקניון. וכו'...
ואותו עיקרון של מחשבה על דרך ההליכה, מובילה אותי לדרך המחשבה לקום ולהתחיל לצחוק. כן.
(מישהו פנימי לוחש לי) : "הכל בראש." הראש הוא המרפא, ראש טוב, ראש כרוב, ראש ארטישוק.
ואם אמשיך לתת לדמיון שלי ללכת אגיע לעוד ועוד: ראש השנה, ראש לאילנות.
בשביל מה אתם חושבים שהרגליים שלי כיוונו אותי ככה ללכת, את כל הדרך לכאן...
כבר מהתחלה... משמיים!..
אם אתם מאמינים בעצמכם... אני מאמין!..
תשאלו כל תינוק איך הוא קם ומתחיל ללכת?! תשאלו!..
לקום ולהתחל ללכת זה לא לומדים בשום אוניברסיטה...
זה בא לו לבד. מבפנים. בכוח ההישרדות.
אל תגידו מחר יבוא - אל תגידו אחרי החגים - אל תביטו לאחור -
זה הזמן לקום, ללכת ולצחוק!