הנושא עליו אכתוב, חוויות מיום צילומים. לקראת מופע למבוגרים.
מה עובר לנו בראש יום לפני תחילת הצילומים?
וכל זאת עבור תמונה אחת או שתיים שתלווה אותנו אם זה בעיצוב גלויה.
ואם זה בפוסטר שיכסה את לוחות
המודעות בעיר, לקראת המופע החדש שבדרך.
נקבע לנו מראש תאריך ליום צילומים. - לנו זה: עמירם אטיאס, פנטומימאי\ליצן
ולי קומיקאי\ליצן -עמירם, שותפי לפרויקט,
מופע ליצנות למבוגרים "טובים השניים" (שם זמני) יום צילומים בסטודיו של הצלם יונתן בלום.
כמה ימים לפני תחילת הצילומים התקשר אלי יונתן וביקש לדחות את יום הצילומים למועד חדש.
וכך אנחנו מחכים ומייגעים עצמינו לקראת יום הצילומים החדש.
ולמי מאיתנו שהצטלם פעם בסטודיו, כשכל הפנסים מאירים לעברכם,
מחממים לכם את הפנים והזיעה נוטפת והרגשה לא נעימה,
מתי זה כבר יגמר? קוויתי שנעבור את זה בשלום.
הכנו את עצמנו ליום המיועד 13.10.201 09:00 שבועיים אחרי התאריך המקורי.
ובכן מגיעים לסטודיו, יושב מולנו יונתן, בחור שנולד בלונדון הקרה.
שותים תה אנגלי, תה עם חלב.
עמירם מעלה כמה וכמה רעיונות.
אני מכין לעצמי סדרת בגדים לדמויות בהם הייתי מעוניין להצטלם.
יונתן מעלה כמה רעיונות לסדרת צילומים.
בוחרים את הדמויות ומתחילים.
אחד הדברים ששמתי-לב אליהם שהבחור האנגלי ביקש: "לא להסתכל עליו."
והכוונה על המצלמה.



שלב ראשון - עמירם ואני מציגים בפניו סיטואציה מתוך המופע שלנו.
רצינו להיות אותנטיים לדמויות שבחרנו להצטלם איתן.
מה אגיד לכם? הרגע הראשון מאחורינו.
הצלם מפנה אותנו להסתכל על מסך המחשב, לראות סקיצה ראשונה. אנחנו מופתעים.
לא עולה לי מילה אשר תביע פליאה אחרת.
עמירם מסתכל עלי ואני מסתכל עליו. ושנינו מסתכלים על יונתן הצלם. ומחייכים.
ממשיכים הלאה. מה הפעם?
עמירם מציע לרקוד תוך כדי הצילומים. הסכמה גורפת. מבצעים.
שוב עוצרים. נגשים למחשב. ושוב כמו קודם, לפני אותו רגע פלאי
שלא מצאתי את המילים בפה.
הצחוקים שלנו מתחילים להשתחרר, והאנגלי הזה שחשבתי שקר להם שם מחבק אותנו,
מרוצה מתוצאות הצילומים. והחגיגה בעיצומה.
הפעם אני מציע שנצטלם כמו פעם. תמונות שהורינו הצטלמו,
(ראו תמונה מטה) אחד יושב והשני מניח יד על כתפיו ואין חיוך וכלום, נקי ביותר.
והתמונות יוצאות מצחיקות ומשגעות להפליא.
יומיים אחרי, פנה אלי מישהו מקצועי, מתחום העיצוב הגרפי,
אחד שמבין עניין. ראה את תוצאות הצילומים ואמר:
"גלויות! אלה לא תמונות רגילות. אלה גלויות!"
נקודה אחת לציון שממנה לא מניחה את מחשבתיי. איך בדיוק יונתן לא פסיפס אפילו תמונה אחת לפח?!
מתוך 500 תמונות שצילם. איך??? אולי בגלל שהוא אנגלי?! אולי בגלל שהוא מקצועי ביותר?!
אולי בגלל שהוא נהנה?! או, ש...כולנו כיחידה אחת נהנינו מיום מאוד מוצלח ומאיר פנים?!
אולי זאת הסיבה לכך שהתמונות יצאו כל-כך מוצלחות?!
מתנצל מראש אם יש בדברי ובכתבי התלהבות והתנשאות.
לכל אלה הניגשים ברגע זה להצטלם מאחל לכם יום צילומים מוצלח ופורה. אמן.



מילים אלו אשר יצאו מהלב נכתבו בשם עמירם אטיאס ובשמי שלומי אלגוסי

תמונות גלויות אולי זאת הסיבה לכך שהתמונות יצאו כל-כך מוצלחות?!
מתנצל מראש אם יש בדברי ובכתבי התלהבות והתנשאות.
לכל אלה הניגשים ברגע זה להצטלם מאחל לכם יום צילומים מוצלח ופורה. אמן.

תמונות גלויות