הבלוג היומי, שבועי, חודשי ושנתי על הומור וצחוק.
מרצה, מרצים, הרצאות מצחיקות וכל מה שעובר בניהם.

באיזו כיתה למדתם לצחוק?
באף כיתה.
הצחוק הוא חלק מהטבע האנושי.
לפני שלמדנו לדבר - כבר ידענו לחייך ולצחוק יחד.
לכן צחוק הוא אחת השפות המשותפות לכולנו.

האם הצחוק הוא תכונה מולדת או נלמדת?
החיוך הוא תכונה מולדת. שפתו הראשונה של הילד.
כבר בשבועות הראשונים לחיים תינוקות מחייכים ומגיבים לקולות,
להבעות פנים ולהפתעות קטנות.
מה שמראה שבירת רצף ההתנהגות עשויה לדגדג את חוש הצחוק.
הצחוק אינו מיומנות שלומדים בבית הספר -
הצחוק הוא אחת הדרכים הראשונות שלנו ליצור קשר עם העולם.



* "תרופתה הייחודית של היהירות היא הצחוק
ושהמגרעת המצחיקה ביסודה היא היהירות." - הנרי ברגסון

"הצחוק מהו? מה צפון ביסודו של המצחיק?
העוויה של ליצן, בדיחה ומעשה חידודים, משגה וערבוב עניינים שבמחזה
משעשע או מערכת של קומדיה דקה. - מה הצד השווה שבהם?
מהו הזיקוק שעל ידו נקבל את התמצית, האחת והיחידה,
הנותנת לכל-כך הרבה תצורות שונות את ריחן החריף או בשמן העדין?
החכמים הגדולים ביותר, למן אריסטו ואילך, התחבטו בבעיה קטנה זו,
המתחמקת, כהתגרות חצופה בפלפול הפילוסופי."
מאת: הנרי ברגסון - מתוך הספר "הצחוק"

"אנו נמצאים בתחילתו של זיהוי כי הצחוק כרפלקס שאינו רק אסתטי
הגורם לתגובות חברתיות חיובויות אלא בבסיסו הוא אינסטינקט
בעל סגולות ריפוי המשפיעים על מצב בריאותו של האדם
לרבות חולים במחלות ממאירות.
בארסנל מחקרי הבריאות אין מספיק מידע אודות ההשפעות הצחוק
אך הרפואה המודרנית צריכה לתת את הדעת לכך שהאינסטינקט הזה
- צחוק - שמשותף לכל אדם באשר הוא אדם." מאת: פרופ' שבח פרידלר

* בטח גם לכם זה קורה.
תוך כדי מקלחת כשהמים זורמים, פתאום צץ רעיון לקטע חדש להופעה.
הבוקר זה קרה גם לי.
התעוררתי עם הברקה לכתוב משהו לא שיגרתי... ואז נזכרתי.
כשפעם שאלו אותי: "איך הזיכרון שלך?" עניתי:
מצוין. אני זוכר בעיקר פרטים חסרי חשיבות...
למשל...
כמה עולה עיתון סוף שבוע לפני עשרים שנה.
אבל איפה שמתי את הרעיון מהמקלחת?

הבוקר החלטתי לשתף אתכם במשהו לא שיגרתי.
מידת הנעליים שלי.
אחרי שתי דקות של מחשבה הבנתי. למה שזה יעניין מישהוי?
ואז נזכרתי בביטוי: "נכנס לנעליים גדולות."
ופתאום עלו לי שאלות.
אם הנעליים באמת גדולות...
אז אולי אני בכלל בדרך הנכונה?!
ואם הן לוחצות...
אולי הגיע הזמן לדבר עם הסנדלר.
המסקנה שלי?
אל תפחדו להיכנס לנעליים גדולות.
אולי בהתחלה הן קצת גדולות עליכם,
אבל יום אחד הן כבר ירגישו בדיוק במידה.

לעמוד הבא:
צחוק בריא המשךְ