בראש יש את המוח.
כשאתם מנסים להבין משהו הגוף שלכם הולך קדימה, (רגע, רגע, רגע)
וכשאתם מסרבים לרעיון מסויים הגוף שלכם הולך אחורה... (מה??? אני לא מאמין)
כשמנסים להיזכר במשהו הראש למטה,
וכשאתם נזכרים בו הוא הולך חזרה למעלה, (בינגו!!!)
בתוספת הכאה כף יד על המצח...

📌השלב הבא של הצחוק, מגיע בהליכה, חלק מהאנשים הולכים כאילו הם דוחפים משהו...
(תתחילו להתבונן ולשים לב איך אנשים הולכים)
וחלק מהאנשים הולכים כאילו הם נדחפים בעצמם.
יש כאלה אנשים ההולכים כאילו שהם נמשכים,
יש כאלה שנראה כאילו הם מרחפים...

כשאתם בעמידה זקופה יש עניין של כבוד.
לכן כשאנשים נופלים לפתע יש עניין של פיחות כבוד ואנשים מתביישים בזה
ומחפשים מיד את הוורטיקליטי שהם בטעות איבדו.
אשתמש בכמה דוגמאות בדרך ויזואלית כדי לתרגם נפילה לצחוק:
אתם הולכים, הולכים... נתקלים בחפץ, נופלים - נפילה, התיישרות, ומבט לאחור.
(במחשבה = מה זה היה?!) וחוזרים לעמידה יציבה וממשיכים ללכת.
שינוי שנוצר מרצף ההליכה הוא זה המצחיק את המתבוננים.
אם אתם רוצים שיהיה מצחיק, אחרי שלושת השלבים הטבעיים
האלה אפשר להוסיף עוד אלמנט - מבט נוסף, מבט נוסף איטי או מהיר,
נפילה נוספת (זה אוף ביט ומפתיע את הקהל)...
אוף ביטים הם הזדמנויות נהדרות לצחוקים יותר גדולים.
ישנן שני סוגי תנועות - למשוך ולדחוף.
יש קומדיה כשאני מסתבך וכשיש קונפליקט עם מה שאני רוצה לעשות.
כל תנועה דורשת מתח מסוים בשרירים. יותר מדי או פחות מדי מתח, מצחיק.
אין מתח בכלל - שיכור, זקן, מדוכא... גוף רגוע - משועמם, יום יום... גוף מתוח - לחץ
(נראה כאילו יש מלא אנרגיה ואין לאן לתעל אותה). תאונות מצחיקות.



אחרי תאונה, יש שלוש תגובות אפשרויות.
סיטואציה -
מתכופפים להרים משהו הנמצא מתחת לשולחן. והראש שלכם נתקל בשולחן, בום!..
1. אתם מחזיקים במצח ועושים עצמכם כאילו כואב לכם באמת
(אבל זה לא מצחיק אלא מדאיג), להגיב בצורה רנדומלית
(כדי שהקהל ידע שזה לא אמיתי, וכדי שיהיה לי תירוץ לעשות משהו
ממש טיפשי ורנדומלי שנועד להצחיק אנשים),
כדי שלא תרגישו נחותים (למרות שברור לכולם שממש כואב לכם).
גם תנועות טבעיות, מחוות שאתם עושים באופן טבעי כדי להביע את עצמכם,
יכולות להם שימוש בשביל תאונות פוטנציאליות.
הרבה דברים יותר מצחיקים כשיש משהו בסיכון.
לפעמים כשיש משהו בסיכון (כמו הכבוד שלכם)
ואתם נבוכים מתאונה שקרתה, אתם נלחצים והמתח בגוף עולה,
ואז אתם פועלים כדי לתקן את הטעות עם בהילות מוגזמת.
וזה כמובן יכול לגרום לתאונות נוספות,
כי זה גורם לתנועות שלכם להיות נמהרות ולא מדויקות.
3. כשמקבלים את המכה, מתנדנד לו לאיטו. קפיצה קלה. אוי!!
התלהבות כאילו שהמכה נתנה בכם אנרגיה טובה.
כאב, סבל, חוסר מזל... מצחיקים.
בשלב כלשהו במופע, כשהקהל משוחרר הכול כבר הופך להיות מצחיק.
הצחוק מנווט בין השניים, שיש לו דברים שהם קבועים בהתנהגות האנושית.
איזון, יציבות וכו'... ומעוררים את צחוקו של הצופים כהזדהות למשהו שקרה.