תזמון בקומדיה הינו חשוב מאוד!
punchline המועבר בעיתוי לא נכון יכול להמיט אסון
רק אם התזמון פוספס במספר שניות לכאן או לכאן.
ה - punchline צריך להתאים לצחוק הקהל.
תן לצחוק לדעוך לפני שתמשיך.
אם יש יותר מדי שורות מחץ בבדיחה והן צפופות מדי,
עלולה להיווצר מצב שהקהל שואל אחד את השני "מה הוא אמר כרגע?"
תן להם ליהנות מהצחוק ככל שיוכלו לפני שתמשיך בקטע\במערכון.
עצירת הצחוק היא כמעט כמו להגיד לקהל לשתוק על מנת לשמוע את הבדיחות.
בגלל תגובת הקהל, על השחקן ללמוד לקבוע קצב לעצמו.
צפה בקהל ולמד את זמן התגובה.
למד מהם באותה זמן שאתה מעניק להם מה שהם רוצים.
הכי חשוב - תמיד עזוב אותם במצב שהם רוצים עוד!
הקומיקאי והליצן הדגול RED SKELTON היה אלוף בכך.



דמות הליצן הקבצן שלו FREELOADER FREDDIE
היה מתרגש ממשהו ופוסע במהירות לעבר הבמה.
במחצית הדרך הוא היה קופץ ובועט באוויר
כאשר איש האפקטים ברקע היה משמיע פעמון.
הקהל התרגל לשמוע את הפעמון ולאחר מספר פעמים הפעמון
היה מושמע בכוונה בתזמון לא נכון - או מוקדם או מאוחר מדי.
רוטינה זו, בשילוב טייקים שניים גרמו לצחוק רועם.
הקהל חיכה בצפייה לראות מה יקרה בפעם הבאה שהוא יקפוץ באוויר.
"בדיחות מתמשכות" הן חלק האהוב עלי ביותר בקומדיה פיזית.
הקהל בדרך כלל מוכן מראש.
משהו שלא איבד מקסמו הוא כאשר ליצן או קוסם מנגב את מצחו שוב ושוב עם מטפחת.
לאחר כל ניגוב הוא מקמט את המטפחת ומשליך אותה לרצפה
וכל פעם המטפחת קופצת חזרה הודות לכדור גומי שנתפר בפנים.
בפעם השלישית המטפחת עם הכדור מוחלפת ע"י מטפחת עם כדור חימר.
התוצאה הינה חבטה ברצפה וכמובן ללא קפיצה.
הליצן מגיב על כך בטייק כפול בלתי צפוי.



פיתוח חוש חזק ביותר באשר ליכולת התזמון והאלתור שלך
הנו אמנות הצגת קטע או מערכון בו במקום ללא חזרות.
לרוב הליצנים הגדולים בעולם
(צ'רלי צ'פלין, באסטר קיטון, לאורל והרדי, אבוט וקוסטלו ועוד)
היה את החוש הזה של "תזמון מאולתר".
כאשר אתה מאמן את עצמך להיות ליצן מקצועי
עליך לשאוף להשיג תזמון כזה משום שיהיו מצבים שבהם ייתכן
שלא יהיה לך תרגיל קסם אבל תתבקש להציג אחד כזה.
בידור מאולתר יכול להיות משעשע
(אפילו משעש יותר מקטע שהתאמנת עליו)
משום שהוא חי ומלהיב ואינך יודע מה המוח שלך יציג בשלב הבא.