בית ספר למקצועות בריאות קהילתיים ע"ש רקנאטי הפקולטה למדעי הבריאות
אוניברסיטת בין גוריון

מחקר - הקשר בין מפגש עם ליצן רפואי למצב רוחו של הילד המאושפז
בהנחיית: ד"ר רוני ניסים (בי"ס רקנאטי, אונ' בן גוריון)
מגישות: עדי טננבוים עירית טולדנו שנה ג' רפואת חירום יולי - 04



מבוא בעבודתנו נעסוק בנושא הליצנים הרפואיים,
וניגע בקשר בין מצב הרוח של הילדים מאושפזים לבין האינטראקציה שלהם עם
הליצנים הרפואיים. הליצן הרפואי היינו דמות חדשה בנוף בית החולים בישראל
ההכשרה שעובר הליצן הרפואי כוללת מעבר להכשרה בליצנות בסיסית,
הכשרה בתחומים הנוגעים לעבודה בסביבת בית החולים בכלל ובקרב ילדים בפרט.
מטרתו של הליצן הרפואי היינה לשמח את החולה להסיח את דעתו ממחלתו.
עבודת הליצנים הרפואיים היינה פן אחד מיני רבים בשילוב בין תחום ההומור לרפואה.
מעורבות הליצנים הרפואיים בבתי החולים בישראל,
בשנים האחרונות וההכרה החברתית והמוסדית בנחיצות ובתועלת
שאלו מביאים לתחום הרפואה בישראל, משמשת בסיס איתן לעידן שבו תשתית
ההומור ברפואה נבנית, צומחת ומתפתחת לתחומים נוספים ברפואה.
מתצפיות שערכנו על עבודת הליצנים הרפואיים,
הסקנו שעבודתם החשובה עשויה לשמש מודל לסגל הרפואי הן בתוך בתי החולים,
והן במסגרת טרום בית החולים. מחקר בתחום זה,
הנמצא בהתהוותו, מהווה עבורנו,
אתגר מקצועי בהיותנו סטודנטיות לרפואת חירום.



א. רקע תיאורטי
הילד החולה ואשפוזו בבית החולים
ילד חולה
מצב מחלה מהווה בפני עצמו מצב לחץ אצל ילדים.
הילד החולה עסוק פחות, הוא אינו מבקר בגן או בבית הספר,
אצל חלק מן הילדים זהו מצב שעלול להגביר את חוסר השקט והחרדה,
ולעלות את רמת התוקפנות.
הם אינם מצליחים לפרוק את האנרגיה המצטברת בהם,
וזו באה לידי ביטוי בהפגנות כעס,
צעקות, חוסר שקט מוטורי ומצב רוח ירוד.
יש ילדים שמחלה מעוררת בהם חרדה לגבי גופם.
הם חוששים שמשהו בעצמם פגום, מקולקל, נדמה להם שלעולם לא ישובו להיות כפי שהיו.
הטיפולים והבדיקות שעובר הילד מעוררים בו חרדה שמא מחט
הזריקה שננעצה בגופו תישבר,
או שהחור שהיא פוערת בגופו לא יירפא.
בדיקות דם נתפסות בעיני הילדים כאקט של תוקפנות מדי המבוגרים.
הם חוששים שמא ייפגעו על ידי הבדיקה עצמה.
אנשים זרים שאינם מכירים ואין להם אמון בהם, עושים בגופם כ-בשלהם -
והדבר מעורר בילד התנגדות רבה.
פרוצדורות נוספות בצילומי רנטגן, עלולות להפחיד מאוד ילד,
בפרט אם אינו מוכן ואינו מבין מדוע נעשים הדברים.
יש ילדים הנבהלים מן הלחץ על זרעם המתגבר עם ניפוח רצועת
הבד של מד לחץ הדם.
לעיתים כועס הילד על ההורים שלא הצליחו לשמור עליו מפני המחלה
ושאינם מצליחים להבריאו בקלות.
ילד מאושפז בבית חולים כותב ד"ר גידי קורן, רופא ילדים (1982),
על אשפוז ילד בבית חולים:
"שערו בנפשכם! ילד בן שנתיים, שמעולם לא נפרד מאמו,
מופרד ממנה דווקא עכשיו-כשהוא חולה, מותש ומפוחד.
משכיבים אותו במיטה שונה מזו שאליה הוא הורגל, בחדר זר,
עם עוד ילד שאינו מכיר.
אנשים זרים לובשי חלוקים לבנים פולשים לגופו בידיהם, במכשיריהם,
ומכאיבים לו במזרקיהם.
המזון שהוא אוכל, שונה מזה שבבית, הפיג'מה שונה,
בלילה שוררת חשיכה בחדר הזר,
ומנסר בה בכי בלתי מוכר של ילדים מפוחדים. (כצנלסון ע', 1993)

לעמוד הבא:
מחקרים - ליצנות רפואית