🌹מה הופך הרצאה להרצאה מעניינת?

חשבתי וחשבתי איך אני הייתי רוצה לשמוע מרצים בהרצאות שיעניינו אתכם?!
איך אתם הייתם מעוניינים להקשיב להרצאות שיעניינו אתכם?!
ויתחשק לכם להרחיב אופקים.

אשתף אתכם בכמה רעיונות שעלו בראשי.
הרצאות מעניינות צריכות להיות הרצאות מרתקות, סוחפות, מחכימות, מהנות,
מחדשות ומוסיפות ידע ועניין לקהל השומעים.
חשוב שהנושאים עליהם מדברים המרצים, יהיו מעניינים ורלוונטיים עבור הקהל.

📌על סגנונות הדיבור של המרצים :
הצפייה שלי מהמרצים שיהיו בעלי כריזמה.
שידברו בדרכים מעניינות עם עליות וירידות בקולותיהם. שלא ידברו באוטומט.
שיהיו קשובים לרחשי הקהל.
להתייחס אליהם בכבוד, ללא התנשאות, שחצנות ובטוחים מדי בעצמם.
למצוא את הרגעים בהם תוכלו לשתף את הקהל...
והכי כדאי ורצוי לשלב הומור.

📌הרצאות מעניינות צריכות להיות מועברות בדרך מרגשת,
שתיגע בקהל בחלק מחמשת החושים.
להיות אמינים למה שהקהל רואה בעיניים.
לגרום לו להתרגש, לצחוק, לבכות ולהביע אמפטיה.



🌹ומה לי יש להציע לקהל?!
בני אדם הם יצורים חברתיים האוהבים להיפגש ולהיות יחד,
מעוניינים ללמוד ולהתפתח ולכן מחפשים עניין בהרצאות בתחומים שונים ומגוונים.
על כן אני מציע את אחת ההרצאות שיעניינו אתכם, ירגשו אתכם וגם יצחיקו אתכם.
"לצחוק מחוץ לקופסא"

📌לעמוד מול קהל ולהרצות בפניהם זה פחד לא קטן,
לעמוד מול קהל ולעניין אותם זה "פחד מוות."
כדי להפוך את הרצאותיי להרצאות מעניינות אני מגייס לשם כך את כל כוחותיי,
כשרוני, אהבתי והידע הרב שצברתי בתחום חקר ההומור,
ההומור והצחוק במשך שלושים שנה + בעמידה מול קשת
רחבה ביותר של קהלים.
זה לא מספיק להעביר ידע, החושים שלי הנחו אותי לרתום את הקהל לתחום העניין,
ש...הקהל חייב להיות חלק ממך ואני חלק ממנו.
בהרצאותיי אני מביא את עצמי לידי עניין, להיות מקורי, ייחודי ויצירתי,
להפתיע את הקהל בכל פעם מחדש, כל פעם מכיוון אחר,
לעניין אותם בתובנות שעדיין לא שמעו, שלא הכירו ועיקר כוחי זה להעביר
את הידע בדרך נעימה, מלהיבה, חווייתית ואינטראקטיבית.



🌹לא פעם אני מוצא את עצמי עומד חשוף ונקי מול הקהל, מעניין את עצמי ואת שומעי
שעה וחצי ויותר והקהל לא רוצה לקום. לא רוצה ללכת.
ואז אני אומר: "טוב!.. יש לי עוד שני קטעים, קטע אחרון והדרן.
מה הייתם רוצים לראות..?"
והקהל עונה: "גם וגם, וגם, וגם..."
וככה חולפת לה עוד רבע שעה והקהל יוצא מגדירו... לא נעים לי לומר.
שבסוף כל הרצאה הקהל קם על רגליו ומוחא לי כפיים...
ואני קד בפניהם קידה לאות תודה והוקרה שהביאוני עד הלום...
ושבסוף ההרצאה מגיעים אלי ומספרים לי מה עשיתי להם במשך שעה וחצי ויותר...
איש אחד ניגש אלי ואמר: "תשמע!.. אני לוקח קאנביס כדי להקל על הכאבים...
ומה שעשית לי גרמת לי להתרגשות, לצחוק גדול ולא היה לי רגע אחד של כאב...
ולרגע חשבתי שאני לא זקוק יותר לקנאביס."
אחרת אומרת לי: "עשית לי את היום!.. מהרגע הזה אני לא מפסיקה לצחוק,
ולוקחת את החיים שלי בפרופורציות."



אם בהרצאות הומור אנו עסקינן לפניכם כמה וכמה דוגמאות מתוך הרצאה מעניינת ומרתקת.
דוגמאות אלו יעשירו אתכם בידע בנושא ההומור והצחוק
ויגרמו לכם לחייך חיוך רחב ולצחוק צחוק מאושר.

🌹בכל פעם שאני משתמש בהומור בהרצאותיי ובמופעי הבידור שלי.
אנשים נגשים אלי ושואלים:
"איך אפשר לייצר הומור?"
מיד אני עונה: "תחשבו הפוך, תחשבו בדרך לא הגיונית."

📌כולכם חושבים בתבניות. מה נכון ומה לא נכון, כל אחד והנכון שלו.
אני מכוון את שומעי לחשוב בדרך לא שגרתית, בדרך לא הגיונית.
לכל הפחות לנסות ולהעז ולצאת מהקיבעון, מהנורמאליות, כל אחד והנורמאליות שלו.
למשל: לחפש בלבול במילים, במעשים, בתנועה.
כידוע, הומור פירושו תפיסת עולם.
איך אני חושב?! איך אני רואה את העולם?!
לחשוב לא הגיוני, לנסות לחבר שני דברים שמראש לא מתחברים יחד.
"לחשוב מחוץ לקופסא..."
לכל אחד ואחת מכם יש חשיבה תבניתית. עוד בילדותכם לימדו אתכם לחשוב ככה וככה,
הדריכו אתכם שככה הדברים אמורים להיות...
ואני בא ומראה שאפשר גם אחרת.
מה שחשבתם מצד אחד והינה אתם יכולים להיות מופתעים מצורות חשיבה אחרות.
ומגלים תשובה אחרת, תשובה נוספת.
לדוגמה: אני פונה למישהו בקהל ומראה לו שתי אצבעות בצורת V. ושואל:
"כמה אצבעות אתה רואה?" התשובה שלו: "שתיים."
ואז אני מזיז את שאר האצבעות אשר בכף ידי ואומר לו: "גם אלה אצבעות."
ואז הוא מופתע, "נכון!.." הוא אומר. חיוך גדול נמרח על פניו.
"איך לא חשבתי על זה קודם?!"
הובלתי את הקהל לכיוון חשיבה מסוים. הוא חשב ועונה לכיוון שכיוונתי אותו עם
ה - V ושתי האצבעות. לרגע לא שם לב שיש לי חמש אצבעות בכף ידי.
והנה, כשמגלים את התשובה. הצחוק מגיע.
לו הייתם חושבים חשיבה רוחבית ולא חשיבה מצומצמת הייתם מגלים עוד ועוד דברים.



📌 דוגמה נוספת:
מזה שנים רבות, כ - 30 שנים בהרצאותיי אני שואל את הקהל שאלה מאוד,
מאוד פשוטה.
"למה איש כורדי זורק את המיטה מהחלון?"
(הקהל שותק... חסר אונים. לא בדיוק יודע למה אני מכוון)
ואני חוזר אומר להם בפשטות. "למה כורדי זורק את המיטה מהחלון?"
ועונה להם תשובה: "כי הוא כורדי!" (לא מצחיק) וככה שובר לרגע את המתח.
"לא מתוחכם?!" אומרים לעצמם. די קל ופשוט.
ואז אני "מחכה להם בפינה."
ושואל את השאלה הבאה: "למה כורדי ישן על הרצפה?" וכולם עונים בביטחון מלא:
"כי הוא כורדי!"
ואז אני עונה להם: "לא! כי הוא זרק את המיטה מהחלון..."
ואז המתח משתחרר, הצחוקים עולים ומתחזקים. זה מפתיע.
כולם חשבו בדרך של ההיגיון שאותו כיוונתי בתשובתי הראשונה.
יצרתי את אותן תבניות שעליהם גדלתם ולמדתם.
2=1+1
ככל שהחשיבה הייתה כבדרך ההיגיון שלהם.
כך הקהל הופתעו לשמוע את התשובה הסופית.

📌כדי לפענח הומור צריך המוח שקולט את ההומור לשנות מהרגלי החשיבה
הקונבנציונלית שלו ולעבור לחשיבה לא קונבנציונלית.
ההומור מתעתע, חמקמק...
כמו לשאול מישהו. "תגיד!..
יש לך לפרוט שבעה שקלים לשתי חמישיות?"
המוח של הנשאל לא מורגל לתפניות החדות. צורת החשיבה שלו היא קונבנציונלית.
הוא לא מצליח לפענח את הנאמר.
ולרגע נדרשת ממנו להבין את הנאמר מה...לא נאמר.
ובגלל זה התגובה היא צחוק מתוך הפתעה, מתוך מציאת פתרון שאין דבר כזה...
הצחוק מגיע ממצב של הומור אחרי שהבין את מה בדיוק שאלתי
ואם זה בכלל אפשרי. "איך יכול להיות?!
לחלק שבעה שקלים לשתי חמישיות?! אין מספר כזה. זה לא הגיוני."
זו דרך היווצרותה של אי ההתאמה.
כל מצב של הומור הוא "בעיה" שהקולט אותה צריך לפתור.
פענוח והבנת ההומור נמצאים מצבים קומיים או תבניות הומוריסטיות מורכבות,
שמחייבות את המוח לחשיבה לא קונבנציונאלית.
"חשיבה במסלול חדש."
(כמו אפליקציית ה - Waze כשאתם טועים באחת הפניות.
אפלקציית מאתחלת את עצמה למסלול החדש)
בתוך קבוצה זו של מצבים קומיים ניתן לכלול את הבדיחות המילוליות,
הקריקטורות, וסוג מסוים של ההומור המילולי.

מאת: שלומי אלגוסי

🌹הרצאה מעניינת בנושא ההומור והצחוק. ע"פ שלומי אלגוסי