תנועה ליצנית היא קריקטורה של תנועה רגילה.
ליצן אינו מחקה את המציאות. הוא מגזים אותה.
**הליצן אינו מתנהג כמו אדם רגיל.
הוא לוקח פעולה יומיומית ומגדיל אותה.
הליכה הופכת למסע.
מבט הופך לסיפור.
נפילה הופכת להרפתקה.**
השאר כבר יקרה מעצמו.



ליצן מזכיר דמות מסרט מצוייר.
לא מפני שהוא מצחיק.
אלא מפני שהוא אינו כפוף לחוקי המציאות.

די להיזכר ב"הליכות המטופשות" של ג'ון קליז.
עצם ההליכה הפכה לבדיחה.



אם אתם רוצים להבין מהי קומדיה פיזית, צפו בלואי דה פינס.

מאז שלמדתי ליצנות אני מסתכל אחרת על תנועה.
גם בחיים.
לפעמים די בהרמת גבה, בצעד אחד קטן,
או בשנייה של השתהות, כדי להצחיק אולם שלם.

כך אני למדתי.