השערת המחקר - המשך
דיון ומסקנות:
מחקרינו עוסק, בבדיקת הקשר בין הומור וטיפול רפואי.
בדקנו את השינוי במצב הרוח בילד מאושפז שנחשף להומור באמצעות
מפגש עם ליצן רפואי.
ההשערה המחקרית הייתה, שמפגש מעין זה, מעלה את מצב רוחו של הילד,
וכפי שעולה מניתוח התוצאות, השערות המחקר אוששה באופן מובהק.
1. מחקרינו, בנושא הליצנים הרפואיים, הוא בין חלוצי המחקרים בתחום
זה בישראל, מאחר וזהו נושא הנמצא בחיתוליו.
אמנם, כפי שניתן לראות במבוא, הקשר בין הומור וטיפול רפואי נבדק רבות,
הן בישראל והן בעולם, אולם גילינו בתהליך איסוף מידע,
שנושא הליצנים הרפואיים כמעט ולא נבדק.
כמו כן, במהלך התצפיות שערכנו על עבודת הליצנים הרפואיים בפועל,
גילינו נקודות נוספות הראויות להתייחסות,
שלא נבדקו במחקרינו זה, אשר ניתן לחקור אותן לעומק:
במחקרינו התייחסנו לתגובות רגשיות של הילד במאושפז, אולם, בהקשר זה,
לא נבדקה הענות הילד לטיפול הרפואי כתלות במפגש עם הליצן הרפואי.
במהלך תצפיות שערכנו נוכחנו לגלות כי היענות הילדים למגוון טיפולים רפואיים
גברה בנוכחות \ לאחר האינטראקציה עם הליצן הרפואי.
אנו סבורות שמחקר מסוג זה יניב תוצאות שעתידות לקבוע את מיקומו
של הליצן הרפואי כחלק מהמערך הטיפולי.
2.בפרק התיאורטי התייחסנו לילד המאושפז כזה שמוקד נלקח ממנו וניתן
בידיהם של הסגל הרפואי, ואנשים זרים אחרים (זליקובסקי נ' 1992).
נקודה להתייחסות במחקרים עתידיים, נוגעת למעורבותו של הליצן הרפואי
בהחזרת הילד את הזכות להחליט אם ברצונו לקיים את המפגש עימו.
כמו כן, במהלך המפגש עצמו, הליצן הרפואי מאפשר לילד לבחור אם
ברצונו להשתתף באופן פעיל במפגש וכיצד.
דוגמאות : הליצן הרפואי לא נכנס לחדרו של הילד מבלי הסכמתו, הליצן הרפואי
שואל את הילד האם הוא רוצה בלון, באיזה צבע ובאיזה צורה,
ואם להכין בלונים נוספים לאחיו הקטנים.
בצורה דומה, מתייחס הליצן הרפואי לכל פעילות נוספת שנערכת במהלך האינטראקציה.
ברצונו להציג מספר הסתייגויות אשר ייתכן שהשפיעו על תוצאות המחקר.
ראשית, קיים נושא המגבלות הכרוכות בגודל המדגם.
במחקר זה נבדקו 11 ילדים מאושפזים. מכיוון שמדובר במדגם קטן, יחסית,
ייתכן שבאופן מקרי הורי הילדים שדרגו את מצב רוחם של ילדם
לא דייקו במילוי השאלון או לחילופין ייתכן שדווקא הילדים שנבדקו הדגימו עלייה
מובהקת במצב הרוח, לעומת מדגם גדול ומייצג יותר שייתכן ויציג תוצאות שונות.
לפיכך, המלצתנו למחקר עתידי בנושא, היא מחקר הבודק מדגם רחב שיוגדר כמייצג.
כפי שניתן לראות בטבלה שלהלן, מתוצאות השאלונים עולה, כי 2 ילדים לא
הדגימו כלל שינוי במצב הרוח וילד נוסף הדגים שינוי מזערי ביותר.
40 | 53 | 65 | 59 | 60 | 64 | 48 | 63 | 40 | 47 | 52 | אחרי
-----------------------------------------------------------------
27 | 43 | 64 | 49 | 48 | 30 | 29 | 63 | 40 | 39 | 32 | לפני
-----------------------------------------------------------------
13 | 10 | 1 | 10 | 12 | 34 | 19 | 0 | 0 | 8 | 20 | d
(הפרש תצפיות)
למרות ההסתייגויות שהצגנו קיים מתאם חיובי בין ממצאי מחקרנו,
לבין מחקרים קודמים שמוזכרים בספרות בנושא הקשר שבין הומור וטיפול רפואי.
* לסיכום מחקר זה עסק בקשר שבין ליצנים רפואיים לבין מצב רוחו של הילד המאושפז.
מאחר ומחקרינו, מבין הראשונים בתחום הליצנים הרפואיים בישראל, ניתן להתייחס
למגמה לפיה מפגש של ליצן רפואי עם ילד מאושפז משפר את מצב רוחו,
אולם לא ניתן להגיע למסקנות מרחיקות לכת בתחום, בטרם יערכן מחקרים
נוספים הנוגעים בתחום זה ובנקודות נוספות שהוזכרו שטרם נבדקו.
ביבליוגרפיה.
News.bbc.co.il - http://emama.msn.co.il www.yofi.co.il/health www.ncbi.nim.gov
אבנאון ,א (1998) מילון ספיר. הוצאת הד ארצי, איתאב, ישראל.
זיו א. (1984) הומור ואישיות. הוצאת פיפרוס, תל-אביב.
זיו א. (1984) פסיכולוגיה של ההומור. הוצאת יחדיו. תל-אביב.
כהן ,' (1984) חיים בצחוק, הומור-תרפיה הלכה למעשה. אמציה, חיפה.
כצנלסון ,ע. רביב. ע. (2002) משבר ושינוי בחיי הילד ומשפחתו
הוצאת עמיח, נתניה.
נספח
שאלון מצב רוח להורה:
גיל הילד:-----------
אנא ציין באיזה מידה מתארים המאפיינים הבאים את ילדך,
בהשוואה לילדים אחרים בני גילו שאתה מכיר:
יש להקיף בעיגול את התשובה המתאימה ביותר:
בהשוואה לילדים אחרים בני גילו, הילד הינו בדרך כלל:
בכלל לא במידה רבה מאוד
1. עצוב, מצוברח 1 2 3 4 5 6 7
2. נמרץ, פעיל 1 2 3 4 5 6 7
3. מרוגז, מאורגן בפעילותו 1 2 3 4 5 6 7
4. מתוח, לחוץ 1 2 3 4 5 6 7
5. שמח, עליז 1 2 3 4 5 6 7
6. מרוגז, עצבני 1 2 3 4 5 6 7
7. תקשורתי, דברן 1 2 3 4 5 6 7
8. עייף, ישנוני 1 2 3 4 5 6 7
9. רגוע, שליו 1 2 3 4 5 6 7
10. תובעני, דורש תשומת לב 1 2 3 4 5 6 7
מחקרינו עוסק, בבדיקת הקשר בין הומור וטיפול רפואי.
בדקנו את השינוי במצב הרוח בילד מאושפז שנחשף להומור באמצעות
מפגש עם ליצן רפואי.
ההשערה המחקרית הייתה, שמפגש מעין זה, מעלה את מצב רוחו של הילד,
וכפי שעולה מניתוח התוצאות, השערות המחקר אוששה באופן מובהק.
1. מחקרינו, בנושא הליצנים הרפואיים, הוא בין חלוצי המחקרים בתחום
זה בישראל, מאחר וזהו נושא הנמצא בחיתוליו.
אמנם, כפי שניתן לראות במבוא, הקשר בין הומור וטיפול רפואי נבדק רבות,
הן בישראל והן בעולם, אולם גילינו בתהליך איסוף מידע,
שנושא הליצנים הרפואיים כמעט ולא נבדק.
כמו כן, במהלך התצפיות שערכנו על עבודת הליצנים הרפואיים בפועל,
גילינו נקודות נוספות הראויות להתייחסות,
שלא נבדקו במחקרינו זה, אשר ניתן לחקור אותן לעומק:
במחקרינו התייחסנו לתגובות רגשיות של הילד במאושפז, אולם, בהקשר זה,
לא נבדקה הענות הילד לטיפול הרפואי כתלות במפגש עם הליצן הרפואי.
במהלך תצפיות שערכנו נוכחנו לגלות כי היענות הילדים למגוון טיפולים רפואיים
גברה בנוכחות \ לאחר האינטראקציה עם הליצן הרפואי.
אנו סבורות שמחקר מסוג זה יניב תוצאות שעתידות לקבוע את מיקומו
של הליצן הרפואי כחלק מהמערך הטיפולי.
2.בפרק התיאורטי התייחסנו לילד המאושפז כזה שמוקד נלקח ממנו וניתן
בידיהם של הסגל הרפואי, ואנשים זרים אחרים (זליקובסקי נ' 1992).
נקודה להתייחסות במחקרים עתידיים, נוגעת למעורבותו של הליצן הרפואי
בהחזרת הילד את הזכות להחליט אם ברצונו לקיים את המפגש עימו.
כמו כן, במהלך המפגש עצמו, הליצן הרפואי מאפשר לילד לבחור אם
ברצונו להשתתף באופן פעיל במפגש וכיצד.
דוגמאות : הליצן הרפואי לא נכנס לחדרו של הילד מבלי הסכמתו, הליצן הרפואי
שואל את הילד האם הוא רוצה בלון, באיזה צבע ובאיזה צורה,
ואם להכין בלונים נוספים לאחיו הקטנים.
בצורה דומה, מתייחס הליצן הרפואי לכל פעילות נוספת שנערכת במהלך האינטראקציה.
ברצונו להציג מספר הסתייגויות אשר ייתכן שהשפיעו על תוצאות המחקר.
ראשית, קיים נושא המגבלות הכרוכות בגודל המדגם.
במחקר זה נבדקו 11 ילדים מאושפזים. מכיוון שמדובר במדגם קטן, יחסית,
ייתכן שבאופן מקרי הורי הילדים שדרגו את מצב רוחם של ילדם
לא דייקו במילוי השאלון או לחילופין ייתכן שדווקא הילדים שנבדקו הדגימו עלייה
מובהקת במצב הרוח, לעומת מדגם גדול ומייצג יותר שייתכן ויציג תוצאות שונות.
לפיכך, המלצתנו למחקר עתידי בנושא, היא מחקר הבודק מדגם רחב שיוגדר כמייצג.
כפי שניתן לראות בטבלה שלהלן, מתוצאות השאלונים עולה, כי 2 ילדים לא
הדגימו כלל שינוי במצב הרוח וילד נוסף הדגים שינוי מזערי ביותר.
40 | 53 | 65 | 59 | 60 | 64 | 48 | 63 | 40 | 47 | 52 | אחרי
-----------------------------------------------------------------
27 | 43 | 64 | 49 | 48 | 30 | 29 | 63 | 40 | 39 | 32 | לפני
-----------------------------------------------------------------
13 | 10 | 1 | 10 | 12 | 34 | 19 | 0 | 0 | 8 | 20 | d
(הפרש תצפיות)
למרות ההסתייגויות שהצגנו קיים מתאם חיובי בין ממצאי מחקרנו,
לבין מחקרים קודמים שמוזכרים בספרות בנושא הקשר שבין הומור וטיפול רפואי.
* לסיכום מחקר זה עסק בקשר שבין ליצנים רפואיים לבין מצב רוחו של הילד המאושפז.
מאחר ומחקרינו, מבין הראשונים בתחום הליצנים הרפואיים בישראל, ניתן להתייחס
למגמה לפיה מפגש של ליצן רפואי עם ילד מאושפז משפר את מצב רוחו,
אולם לא ניתן להגיע למסקנות מרחיקות לכת בתחום, בטרם יערכן מחקרים
נוספים הנוגעים בתחום זה ובנקודות נוספות שהוזכרו שטרם נבדקו.
ביבליוגרפיה.
News.bbc.co.il - http://emama.msn.co.il www.yofi.co.il/health www.ncbi.nim.gov
אבנאון ,א (1998) מילון ספיר. הוצאת הד ארצי, איתאב, ישראל.
זיו א. (1984) הומור ואישיות. הוצאת פיפרוס, תל-אביב.
זיו א. (1984) פסיכולוגיה של ההומור. הוצאת יחדיו. תל-אביב.
כהן ,' (1984) חיים בצחוק, הומור-תרפיה הלכה למעשה. אמציה, חיפה.
כצנלסון ,ע. רביב. ע. (2002) משבר ושינוי בחיי הילד ומשפחתו
הוצאת עמיח, נתניה.
נספח
שאלון מצב רוח להורה:
גיל הילד:-----------
אנא ציין באיזה מידה מתארים המאפיינים הבאים את ילדך,
בהשוואה לילדים אחרים בני גילו שאתה מכיר:
יש להקיף בעיגול את התשובה המתאימה ביותר:
בהשוואה לילדים אחרים בני גילו, הילד הינו בדרך כלל:
בכלל לא במידה רבה מאוד
1. עצוב, מצוברח 1 2 3 4 5 6 7
2. נמרץ, פעיל 1 2 3 4 5 6 7
3. מרוגז, מאורגן בפעילותו 1 2 3 4 5 6 7
4. מתוח, לחוץ 1 2 3 4 5 6 7
5. שמח, עליז 1 2 3 4 5 6 7
6. מרוגז, עצבני 1 2 3 4 5 6 7
7. תקשורתי, דברן 1 2 3 4 5 6 7
8. עייף, ישנוני 1 2 3 4 5 6 7
9. רגוע, שליו 1 2 3 4 5 6 7
10. תובעני, דורש תשומת לב 1 2 3 4 5 6 7
כל הזכויות שמורות © shlomialgusi.co.il
