חוויותיי מהופעותיי בתיאטרון רחוב הן מעטות ביחס למופעי רחוב המתקיימים בחו"ל.
בחיי המקצועיים כליצן וכיוצר יצא לי להופיע בכמה וכמה מופעי רחוב בסגנונות שונים,
הן "פסטיבל עכו" בשנות ה -90, פסטיבל ליצנים ועד
לפסטיבל עכו 2008 ושם שימשתי כבמאי וכשותף ליצירה.
בשנת 1995 לקחתי חלק ב"פסטיבל חיפה להצגות ילדים" ביצירת מופע לתיאטרון רחוב.
יחד איתי הופיעו הרקדנית רינה בדש והליצן חיים דרעי. קראנו למופע:
"אל תתבלבל בביצים" ואף זכינו בו במקום הראשון.

אשתף אתכם בתמונת מצב בהכנת מופעי רחוב.
בסיפורים אשר התרחשו לנו מאחורי הקלעים.
ועדיין נשארו חרוטים בזיכרוני:
והמקרה כך היה: בערב האחרון, לפני פתיחת פסטיבל חיפה להצגות ילדים.
התבקשנו להציג ולהראות את המופע שלנו ("אל תתבלבל בביצים")
בפני הוועדה האמנותית, אשר צפתה בכל ההצגות המשתתפות בפסטיבל
לפני שהן עולות לקהל הרחב. הגיוני!
אחרי שהוועדה צפתה במופע שלנו, להפתעתנו,
קבעה הוועדה שהמופע שלנו אינו מתאים
להיות מוצג בתיאטרון רחוב ועלינו לשנות אותו במהרה,
אחרת לא נוכל להופיע.
היינו מאוד מאוכזבים אחרי כל כך הרבה השקעה וחזרות.
מה עושים?!
אין לנו מספיק זמן לעבוד.
ומתוך הלחץ שהיינו שרויים בו.עלה וצץ לו משום מקום רעיון...
להתחיל את סיפור העלילהמהסוף להתחלה מבלי לשנות את המקום והדמויות...
וכך עשינו...
הקהל אהב את המופע שלנו. המופע היה מוצלח מאוד,
וזכה בפרס הראשון ולשבחים רבים מצידם של השופטים בפסטיבל.
* לפניכם ביקורות שופטי הפסטיבל:
"שופע הומור חן ונדיבות... תיאטרון רחוב אמיתי..."

יש משהו מרתק ב...להיות חלק מלהקת שחקנים במופעי רחוב.
החשיפה שלנו מול הקהל היא טוטלית. ללא מחיצות. ללא
"קיר רביעי" וללא קלעים.
לדעתי לא כל אדם\שחקן יכול להרשות לעצמו לעמוד ולהראות את כל צדדיו
המקצועיים והאישיים מול קהל ולהיות נוכח "כעירום".
נדרשת כאן מקצועיות ואומנות גדולה.

קהל בפסטיבל רחוב "סמילנסקי" באר-שבע - מופע לכל המשפחה



חוויה נוספת שעברתי לאחרונה ב"פסטיבל סמילנסקי באר-שבע שנת 2009"
הוזמנתי ע"י מארגני הפסטיבל (הרביעי במספר).
זו הייתה הפעם הראשונה שהייתי צריך לעמוד לבדי מול קהל רחוב.
לקחתי אוויר והגעתי לפסטיבל.
זהו מופע רחוב המתאר מפגש בין ליצן לקהל. הליצן מגיע לרחוב ונקלע למצבים שונים,
מגוחכים ומפתיעים ובכך משנה הליצן את סדר התנועה ברחוב.
התבקשתי להופיע בפרק זמן של 20 דקות וכעבור זמן מה סבב נוסף.
והנה ההופעה הראשונה שלי המתוכננת לשעה 18:00. אני מתלבש מאחורי קיר צדדי
ליד ארגזי הבירות של הפאב השכונתי ויוצא לדרך בצעדים קטנים,
בתנועות קטנות, בפנטומימה ולאט, לאט מתחיל לאסוף את הקהל לכיוון אזור הפעולה.
איסוף הקהל למופע רחוב הוא חלק בלתי נפרד מההופעה עצמה. חלק מהקהל
כבר חיכה לבואי וחלק אחר בוחן את כל תנועותיי.
ההופעה הראשונה נמשכה כרוב ל 40 דקות. (כפול מהזמן הנדרש) הקהל שיתף פעולה
מהרגע הראשון והבדיחות הצחיקו במקומות הנכונים.
בסוף ההופעה הורדתי מראשי את הכובע כפי שהתבקשתי, הנחתי אותו במהופך
על המדרכה הקרובה, כנהוג במופעי רחוב, הקהל מקטן ועד הגדול
החל לפשפש בכיסיו, הוציא כמה וכמה שקלים והחל לשלשל לתוך הכובע.
הייתי גאה ומאושר. מאושר, כחולם "סגרתי קופה".
ההופעות היו מוצלחות.

לסיכום:
האווירה בפסטיבל סמילנסקי הייתה נעימה, משפחות יצאו לרחוב,
ילדים הורים סבים וסבתות שמחים ומחויכים, מוזיקה נעימה התנגנה ברקע,
דוכני אמנים, אוכל טעים, בקיצור, מסוג הבילויים של שבת בבוקר עם כל המשפחה. כיף גדול!

מאת: שלומי אלגוסי קומיקאי