היכולת לצחוק על עצמכם הוא אחד הביטויים הבולטים של חוש הומור.

הומור עצמי אינו חולשה ואינו ויתור על הכבוד.
להפך - הוא מעיד על ביטחון עצמי, מודעות עצמית,
ענווה ויכולת לקבל את עצמכם כפי שאתם.
מי שמסוגל לצחוק גם על הטעויות, הכישלונות והחולשות שלו,
מראה שאינו חושש מהם.
הוא אינו מסתיר אותם, אלא מתייחס אליהם בפרופורציה
ומאפשר גם לאחרים להרגיש בנוח להיות אנושיים.



הומור עצמי אינו אומר להסכים לכל ביקורת או לקבל כל לעג.
הוא מאפשר לבחור שלא להיעלב מכל הערה, ולהפוך רגע של מבוכה לרגע של חיבור.
אולי זו הסיבה שאנחנו נהנים להיות ליד אנשים שיודעים לצחוק גם על עצמם.
הם משדרים ביטחון, אותנטיות ופתיחות - ומזכירים לכולנו שאף אחד אינו מושלם.
הומור עצמי אינו מקטין אתכם. הוא מאפשר לכם לגדול.

אנשים שיודעים לצחוק על עצמם הם בדרך כלל אנשים שקל ונעים להיות בחברתם.

* דוגמאות להומור עצמי:

רק בדיעבד הבנתי שחלק מהרגעים המצחיקים בחיים שלי היו בעצם הומור עצמי.
"יש לך אף ארוך"
בשירות הצבאי היו צוחקים על האף הארוך שלי.
אז הייתי עונה:
"עכשיו אני מבין למה היו עוצרים לי טרמפים עוד לפני שהרמתי את היד..."
"אפשר להתפרנס מלהיות ליצן?"
כליצן רפואי היו שואלים אותי:
"תגיד... אפשר בכלל להתפרנס מהעבודה הזאת?"
והייתי עונה:
"אני לא דואג, אשתי מורה..."
רגע של שקט...
"מורה לי מה לעשות."

נולדתי בטיטואן, שבמרוקו הספרדית.
ההורים שלי לא רשמו את תאריך הלידה.
בתעודת הזהות שלי כתוב: 00.00.1959.
אני אומר: כל פעם שאני הולך לשירותים אני חוגג.

לסיכום 
כשאדם אינו חושש להודות בחולשות, בטעויות ובמבוכות שלו, הוא יוצר קרבה,
אמון וחיבור עם הסובבים אותו. במקום להסתיר את האנושי שבו, הוא בוחר להאיר אותו בחיוך.
זו אינה חולשה, אלא דרך לראות את החיים בפרופורציה,
להתמודד עם רגעים לא פשוטים וליצור תקשורת פתוחה ואמיתית.
הומור עצמי אינו מקטין את האדם - הוא מקרב בין אנשים.
מי שיודע לצחוק על עצמו, מאפשר גם לאחרים להרגיש בנוח להיות מי שהם.