הומור עצמי

הומור עצמי, הוא המעלה הגבוה ביותר בכל הנוגע לחקר ההומור.
שימוש בהומור הוא הדרך של האנושות הפועלת כ - אינסטינקט עצמי.
הומור עצמי הוא אחת מאותן תכונות המאפיינות את ההומור וההומור היהודי בפרט.
התכונה האנושית הזו היא עוד אבן דרך בהצגת המודעות העצמית שלכם.
היכולת לבקר את עצמכם ולעמוד כ"ספר פתוח" באמצעות ביקורת עצמית וללא פחד ומורא.
הומור עצמי מציין את היכולת שלכם לצחוק לאותן החולשות והפגמים המצויים בכל אחת ואחד מכם.
היכולת לשים את הפגמים והכישלונות שלכם במרכז, להתבדח ולצחוק עליהם.
ואם להודות על האמת: הכישלון היחידי שיכול להיות לכם הוא הכישלון להכיר בכישלון.
לכל אלה המשתמשים בהומור עצמי מנסים בדרך של הומור וצחוק להאיר את אותם צדדים חלשים ואותנטיים הטמונים בהם
ובכך הם יוצרים מנגנון הגנה.
לפעמים אתם עומדים במצב כזה שמנסים לפגוע בכם, להקניט אתכם לעיני כל. והבחירה שלכם לא להיפגע ולכעוס.
אלא לצחוק לאותם אלו הלועגים. לבחור לצחוק ביחד עם כולם. למרות שהבדיחה היא עליכם.
זה לא מוריד מערככם. זה לא מחליש אתכם. להיפך, נותן בכם כוח. וזה... הומור עצמי.
וההוכחה: הומור עצמי מעיד על ביטחון עצמי, על יושרה, ענווה, על פתיחות, קבלה עצמית וקבלה של האחר.
אפשר לראות לא פעם שהשימוש בהומור ובהומור עצמי מעיד על היכולת שלכם לגמישות מחשבתית.
ובנקודה זו אתם יכולים להסתכל על העולם שסביבכם בעיניים מצחיקות.
על דבר אחד כולכם הייתם מסכימים ורוצים, להיות נוכחים בסביבה ובחברתם של אנשים עם חוש הומור עצמי.

הומור עצמי

לפניכם כמה דוגמאות לבדיחות על הומור עצמי:
מגמגם פוגש חבר.
מגמגם: (לחבר) "יששש... לךךךך... רבעעעע... ששששעה... זמן... לדבר איתך... שתי... דקות?!"

* * * * *
גילוי נאות, נזכרתי בכמה דוגמאות שהיו לי בעבר וכיום אני מבין שהשתמשתי בהומור עצמי.
זאת לפני שהבנתי דבר וחצי דבר שאכן זה הומור עצמי.
בשירות הצבאי שלי, החבריה בצבא הסתלבטו עלי: "וואי, וואי, תראו אותו, יש לו מה זה אף ארוך."
כולם, צחקו על זה שיש לי אף ארוך.
ואני בתגובה עניתי: "עכשיו אני מבין למה רכבים היו עוצרים לי טרמפים עוד לפני שהספקתי להרים יד."
(זה היה ב- שנות ה - 70 המאוחרות כשהיו עוצרים טרפים לחיילים)
אפילו בשנות 2000 כשהתחלתי לעבוד כ - ליצן רפואי. היו פונים אלי ללא שום מחיצות, וללא שום בושה.
ואומרים לי: "תגיד, תגיד ליצן!.. אפשר להתפרנס מהעבודה הזו?"
ואני הייתי עונה: "אני לא דואג, אשתי מורה!.."
ממשיך ומוסיף. "מורה לי מה לעשות."
לאימי היה הומור עצמי. בכל פעם שהגיעו לביתה נציגים ממשרד הרווחה של העירייה.
ותוך כדי שיחה היו מתעניינים ושואלים אותה:"מרסדס (זה היה שמה הפרטי של אימי) מאיפה עלית?"
והיא הייתה עונה להם בהומור: "מהמדרגות למטה."
בפעם אחרת, כשאמא שלי הייתה טסה למדריד שבספרד והיו שואלים אותה. "אבלה אספניול?.."
(תרגום לעברית - האם את מדברת ספרדית?)
אמא שלי הייתה עונה: "אני אהבלה מישראל."

לסיכום -
הומור עם התייחסות עצמית המובע באופן כללי, הומור עצמי משמש התייחסות עצמית
ומשתמש לעתים קרובות סיטואציה סותרת או אבסורדית אחרת שהיא הומוריסטית לקהל המאזין.
הומור עצמי יוצר התייחסות עצמית וזוכה לפופולריות על ידי הסביבה החברתית.
לאמור, הוא הומור על הומור.
הומור עם התייחסות עצמית משולב לעיתים עם שבירת "הקיר הרביעי" כדי להתייחס ישירות לקהל.
נזקפת לזכותם של אותם אנשים בעלי הומור עצמי גאונות תוך ששמים עצמם על המוקד,
ובכך להיות מסוגלים להמציא יחד עם הקהל שלהם עולם חדש של אפשרויות הנובעים מהפתיחות.
זהו מעשה של התייחדות, לצחוק יחד על החולשות, הפגמים והכאב בין זה המספר לזה המאזין.
050-7818483