עד מחצית שנות 1800 הליצנים שמו מעט מאוד איפור.
הם נמנו בקטגוריה שהיינו קוראים לה היום "ליצני אופי".
ליצן האופי הוא ליצן שעושה דיוקן של סגנון חיים מסוייים או בעל מקצוע
מסויים עם הקצנה והגזמה של האישיות הסטראוטיפית שלהם משוייכת או הקשורה להם.
הרבה מהשחקנים הקומיים המוקדמים על הבמה ועל המסך כמו
באסטר קיטון, שוטרי הקיסטון,לורד והרדי
ושולשת המשרתים (The three stooges)



כל אלו נחשבו לליצני אופי. האמנים הללו יצרו את סגנונם האישי,
את הופעתם הקומית הייחודית ואישיות נפרדת הניתנת לזיהוי.
היום הם נושאי לחיקוי ע"י ליצני אופי מודרניים ובדרנים לכל המשפחה.
הפנים הלבנים לחלוטין החלו עם הפיירו הצרפתי
והפכו למאפיינים אצל הרבה ליצני קרקס בשנות 1800.
הליצן הלבן הפנים היה קומיקאי מקצועי אשר לרוב הפגין גם
כשרונות אחרים יוצאי דופן בג'נגלינג או אקרובטיקה.
הטיפוס המרופט והחצי פסיכי שרואים היום כל כך הרבה אצל הליצים
בני ימנו לא היה כ"כ נפוץ לפני שנות ה - 20 של המאה ה- 20.
הטרנד הזה ספג השראה ביצירת סוג חדש של ליצן הנקרא "אוגוסט".
אקרובט אמריקאי בשם טום בלינג נתקל לגמרי במקרה בסוג זה של ליצנות
כאשר הופיע בגרמניה בשנת 1869.
הוא הושעה מעבודתו בשל נפילה באחד מקטעי האקרובטיקה שלו
ושהה כחודש ימים מאחורי הקלעים בזמן ההופעות.
בלינג שהיה בעל חוש הומור משלו רגיל היה להשתעשע ולהתלציין עם חבריו לעבודה.
הוא לקח בהזדמנות בגדים מרופטים הפך אותם ולבש.
לזה הוסיף פיאה שחבש הפוך וקשר את השיער במעין קשר שהזדקר מראשו לאחור.
כך הוא שעשע את חבריו מאחורי הקלעים עד שבטעות רץ אל תוך הזירה בזמן הופעה,
מעד לעיני הקהל שהגיב בשגיאה רועמת של צחוק.
המראה של הדמות בעלת החזות המטופשת,
דמות מכוערת שמועדת על פניה הביא פרט לצחוק עצום גם קריאות
"אוגוסט" "אוגוסט" שזה כינוי של טיפש בגרמנית.
בגלל שהקהל נהנה כ"כ מהופעתו הקצרצרה,
הוסיפו את הקטע עם שיפורים או "קישוטים" להצגות הבאות שלו כמו הליצן לבן הפנים,
אוגסט התפתח ל"באפון" הקלאסי.
כלומר לאהבל לא אינטליגנטי במיוחד.
הבגדים שלו הפכו לצבעוניים, האיפור תואם את אופיו בהגזמה, עיניו גדולות,
פה עצום ואף בולבוסי.
האוגוסט התפתח לליצן רעשני ותזזיתי ומפגר מעט שאנו מכירים היום.
לעומתו ליצן לבן הפנים הוא החכם יותר,
המיומן יותר ובעל הכישורים הנוספים כגון הליכה על חבל או ג'אגלינג,
אקרובטיקה וגם קסמים. למרות שבמציאות ינסה האוגסט "לחקות"
את כשריונותיו של לבן הפנים ללא הצלחה.
שני סוגים אלו של ליצנים נוטים לעבוד יחד כאשר לבן הפנים לוקח את תפקיד
האיש הישר ואילו האוגוסט לוקח את התפקיד הקומי.
הליצן הלבן יוצר את הסיטואציה שבסופו של דבר תלכוד את אוגוסט ובכך נוצר הרבה מההומור.
כנראה לא היה בדרן בהיסטוריה שהביא יותר חיוכים לאנשים
בהופעות חיות כמו לו ג'ייקובס מקרקס האחים רינגלינג.
ג'ייקובס נולד בשנת 1903 ובידר קהל עצום בתפקיד אוגוסט במשך יותר מ - 60 שנה.
הוא זכה להכרה של ליצן רב-אמן, עיצב את דמותו של ליצן אוגוסט
המודרני והשפיע על אמנות הליצנות בכלל.
תוצאות מלחמת האזרחים באמריקה הביאה בתגובה סוג חדש של ליצן וזהו הליצן הנייד.
בסוף המלחמה רבים הפכו חסרי בית ולצעירים רבים לא הייתה פרנסה.
עובדים נוודים הסתובבו בכל רחבי אמריקה בחיפוש אחר עבודה בחקלאות.
רבים מהם התגנבו לרכבות על מנת לנוע ממקום למקום.
ההובואים היו מראה נפוץ בכל רחבי אמריקה וכמובן גם עובדי הקרקס הנוודים נוספים להם.
בהופעותיהם הרבו הליצנים לגלם דמויות של טיפוסים ספציפיים כגון מכבי אש, שוטרים ורופאי שיניים.
האיפיונים של הנוודים הפכו להכי פופולריים והתגבשו לתפקיד מאוד נפוץ בליצנות של ימינו.
ווי. סי פילדס התחיל את קריירת הליצנות שלו בנווד ג'אגלר והתאים את דמותו אח"כ לקולנוע.
צ'רלי צ'פלין הידוע בכיניו "הנווד הקטן" היה אחת הדוגמאות המוצלחות ביותר לליצן אופי, הנווד.
הוא היה המומחה בלהצחיק אנשים על בעיות החיים.
ליצן הקרקס הידוע ביותר שגילם את תפקיד הנווד היה אמט קלי.



הדמות של קלי "הווילי העייף" הצחיק קהל וגרם לו לבכות למראה ליצן המטאטא
מסביב לפנס עד שאורו נעלם.
ההצלחה שלו הציבה סטנדרטים רבים שהליצנים של היום מנסים להשיג, ליצנים מסוג הנווד.
כמו אצל ליצנים אחרים, דמותו של הנווד התפתחה ולבשה צורות אחרות.
נוסף עוד איפור בהדרגה.
כאשר קהל הקרקסים גדל (בשל המודל) הליצנים איפרו את עצמם בצורה יותר ויותר
בולטת על מנת שיוכלו לראותם טוב יותר.
דיאלוג הפך לפחות פרקטי ולכן הליצנים היו צריכים להמציא רוטינות סביב קומדיה יותר פיזית
ופנטומימה תוך כדי שימוש בג'סטות ותנועות מוגזמות עם אביזרים בעלי מידות מנופחות.
לפני 100 שנים רוב הליצנים עבדו בקרקס מאז 1940
יותר ויותר ליצנים מצאו תעסוקה במגוון של במות כגון ימי הולדת,
קידום מכירות של עסקים ופארקים של שעשועים.
בשומרם על מורשת הקרקס ניתן לזהות בקלות את הליצנים ע"י האיפור הייחודי,
תלבושתם הצבעונית והענתיקות הסלפסטיק שלהם.