הרצאות מצחיקות מה הן?
למה מתכוונים כשמציגים כותרת "הרצאות מצחיקות"?!
האם כל אחד יכול לקרוא להרצאה שלו הרצאה מצחיקה?!
היום 17.1.2017 "ירד לי האסימון".
אנסה לתאר לכם ולהסביר את מילותיי ואת ששמעו אוזניי -



🌹הוזמנו לכנס בנושא "הומור כדרך חיים" זו כותרת שהושאלה מהרצאה מצחיקה
בה מופיעים שותפי אריה סובר - פרופסור לחקר ההומור ואנוכי.
נושא ההומור והצחוק הוא כל כך עמוק ורציני ואי אפשר לדלג עליו ככה בצחוק
מתפרע וחסר גבולות.
לפני שאנחנו מתבקשים לעלות לבמה, ולפי סדר תוכנית הכנס, מתקיימת באולם
הרצאה תחת הכותרת: "הרצאות מצחיקות - י--- צחוק".
יושב באולם הכנסים מאזין למרצה שעל הבמה ולא תאמינו מה שומעות אוזני.
"תצחקו!" (הקהל צוחק) חחח... חחח... "תצחקו בקצב!" (הקהל צוחק בקצב)
חחח... חחח... "עכשיו, כולם כפיים." (הקהל מוחא-כפיים)
"עכשיו, להסתכל על האדם היושב לצידכם. לצחוק! ולמחוא-כפיים!"
(הקהל מבצע את הוראות המרצה במדויק)
הקהל תמים, לא בדיוק מבין את העניין. נוצר איזשהו מצב מגוחך.
הקהל צוחק מתוך מבוכה לא מבין את הסיבה, למה באמת צריך לצחוק.
המרצה מסביר כמה טוב לצחוק. "הצחוק בריא!"
מסבירים לקהל שכל בוקר צריכים לקום ולהתחיל לצחוק, כי זה בריא.
"הצחוק משחרר אנדורפינים המחזק את מערכת החיסונית."
אכן לצחוק יש תכונות רפואיות, אבל איך באמת מיישמים אותם?!
ואני מתפלץ במושבי.
"לזה אתם קוראים הרצאות מצחיקות?!"
איך אפשר לעורר צחוק מבלי שמישהו או משהו לא מצחיק אתכם?!
מה פה קורה פה?!
לא ייתכן לבוא לקהל, בלי הכנה מוקדמת ולבקש מהם עכשיו לצחוק!
ולהוסיף חט על פשע, וגם אגיד לכם מתי להפסיק לצחוק. איפה פה הבריאות?!
אני מסתכל לצדדים אולי יש איזה סדרן באולם שיגיד למרצה לרדת כי זו טעות. פשוט מתבלבל.
לדעתי הקהל שבוי מבלי שרצה בכך.
מצד אחד הקהל רוצה להיות חלק מהקונצנזוס הרחב הנמצא באולם. וצוחק.
ומצד שני הוא לא באמת רוצה לצחוק. אז הוא מאלץ את עצמו לצחוק.
הייתי קורה לזה צחוק חבוי. צחוק שתיכף מתחיל ונחבא.
אין בו עונג. אין בו בשלות.
צחוק שלא מונע מהמערכת הפנימית והאמתית שלכם שאכן משהו
באמת מצחיק אתכם. האם אתם מרמים את עצמכם ואת גופיכם ללא סיבה לצחוק?!
כידוע לכל בר דעת שצחוק הוא אישי, אם משהו מצחיק אותי אז אני צוחק.
ולא כי אמרו לי לצחוק עכשיו.
צחוק הוא משהו שמשתחרר מדבר מה שניסיתם להבין ולפתור וכשהבנתם שיש פה
משהו לא נכון הגבתם בצחוק.
וכל אדם אחר יגיב בדרכו לפתרון הלא צפוי. זה יופיו ובריאותו של הצחוק.
ובכן היו עוד הרבה דוגמאות שחטאו את המטרה.
ומכאן מגיע השלב שלנו להרצאות מצחיקות.
סובר: "אסור בתכלית האיסור להשתמש בתרגילי הצחוק כפי שעשיתם בזה הרגע.
וללכת שבי אחרי ההסברים חסרי הגיון כפי שהוסבר לכם.
אין קשר בין הדברים. נקודה.
שמתם-לב כמה מאמץ השקעתם כדי להגיע לפעולה קלה, לצחוק?
כל האיברים הפנמיים שלכם התגייסו לשם כך.
הצחוק הוא פעולה קלה וכיפית כשאתם צוחקים באמת.
אתם לא צריחים לקרוע את מיתרי הקול לשם פעולת הצחוק."
הצחוק הוא תוצאה מתהליך שהמוח שלכם עובר, תוך כדי שהמוח שלכם מנסה לפענח
את התמונה וכתוצאה מהפתרון הלא הגיוני אליו הגעתם, מגיע הצחוק.
סובר אריה הוא פרופ' לחקר ההומור. בהרצה סובר מסביר על תועלתו של
ההומור והצחוק ואנוכי משתלב בהרצאה,
מספר בדיחות, מבצע סיטואציות ומרים את הצחוקים לגבהים.
לאחר-מכן סובר מנתח את מסלולי החשיבה שלנו כבני-אדם ולמה צחקתם מהקטעים שעשיתי.
"האם זאת אותה הרגשה בה צחקתם מדברים מצחיקים או כשהכתיבו לכם מתי לצחוק?!"
הרצאות מצחיקות באות להציג על שני דברים. אחת. הרצאה שהיא מלומדת,
מרתקת ומעניינת הנותנת הסבר מעמיק על יסודות הצחוק והומור במקרה דנן.
בנוסף משולבים קטעים אשר יוצגו בהרצאה ויהיו מצחיקים ומאופיינים בצד הקומי שבסיטואציה.

📌לדוגמה: הרצאה מצחיקה בה נכחתי הייתה "דור המסכים" - מרצה ליאון תמיר - אנתרופולוג
הרצאה בנושא הדור הצעיר המשתמש היום במסכים (טלוויזיה מחשב סמארטפונים ועוד)
ההרצאה היא רצינית ומעמיקה אבל הדרך בה המרצה העביר
את התוכן היה משעשע ומצחיק. זה לא מה אתם אומרים.
אלא איך אתם אומרים את מה שאתם אומרים.

📌המלצתי אליכם היא, גשו וצפו בסרטיו של צ'רלי צ'פלין.
ושימו-לב לתוכן של הסרטים שעשה הגדול מכולם. כמעט שכל סרט שתראו,
תראו בו צדדים עצובים וכואבים.
אבל הדרך בה צ'פלין חשב להעביר את המסר שלו הייתה דרך אחת ויחידה,
מצחיקה והומוריסטית.
ולראיה קל יותר להעביר ידע ומסר בדרך שהיא מצחיקה והומוריסטית.

מאת: שלומי אלגוסי