הרצאה מצחיקה בערב פרישה והוקרה לחיילים, מילואימניקים,
קצינים ומפקדים אשר פרשו משירותם הצבאי.
ערב תודות, כבוד, הערכה וחלוקת אותות הצטיינות.
האירוע מתקיים בבסיס אי שם במדינתנו.



בצבא כמו בצבא, האירוע מתחלק לשלושה חלקים.
החלק הראשון המוזמנים מתיישבים סביב שולחנות,
בחצר ליד אולם ההרצאות, לארוחת ערב חגיגית.
החגיגית במובן, השולחנות ערוכים במפות לבנות, מוזיקה נעימה מתנגנת ברקע,
שתייה קלה מוגשת על כל שולחן.
האווירה מכניסה אורחים. נעים מאוד להגיע למקום אשר מכבד את עצמו
ואת המוזמנים. אנשים טרחו על כל רגע ודבר.
החלק השני, האורחים מתכבדים להיכנס לאולם ההרצאות,
האולם ערוך בישיבה תיאטרון, שורות, שורות.
הרס"ר מתכבד להזמין לאולם את מפקד הבסיס.
האורחים מתבקשים לעמוד, הקהל עומד.
המפקד נכנס, כולם מתבקשים לשבת. ואני עוד לא מספיק לעכל את מה שרואות עיני.
הרס"ר מזמין אותי להרצאה.
האמת, התרגשתי מהמעמד. אני לא רגיל להיות מרצה הפותח באירועים מיוחדים שכאלה.
בדרך כלל משאירים את החלק שלי "הקליל" לסיום האירוע.
כנראה מי שחשב על התכנית ידע מה הוא עושה.
בשורות הראשונות ישבו מפקד הבסיס וקצינים מהסגל הבכיר.
לעיני יושבים, קהל לבוש במדים וקהל הלבוש על אזרחי. כיוון ההרצאה מובילה
אותי לדבר על תפקידם של החיילים המשרתים בבסיס.
ואיך זה קשור לצחוק ולהומור.
בשיחה מקדימה עם טליה אשת הקשר ממוקד שירות חינוך בצה"ל קבלתי
תדרוך ורקע כללי על האירוע ועל תפקידם של החיילים בבסיס.
הבנתי... שהחברה האלה אחראים, על פיתוח של טילי הגנה,
שמפתחים אותם כאן בבסיס. וואו!!!
פתחתי בדברי - בו - מטאפורה - "הצחוק הוא כמו 'כיפת ברזל' מגן עליכם
מהחיידקים שלא יחדרו פנימה, לגופיכם"
מאוחר יותר אסביר מה תפקידם של ההומור והצחוק בחייכם.
כדי לשחרר את עצמי מההתרגשות, השתמשתי במוסגים צבאיים.
"אני בוגר יחידת 8200."
הקהל לרגע נמתח לאות כבוד. מחשבותיו רצות ומחשבות מסלולים חדשים.
ולא עובר רגע. ואני מכריז ש... "הייתי שקמיסט.
אבל 8200" כל הקהל צורח מצחוק.
המתח שהיה באוויר התפוגג כלא היה. והנה לכם רגעים קטנים למה עלול
ההומור והצחוק להואיל ולהועיל.
הרי כולם היו במתח לכבוד הערב הזה.
אם זה בהכנות ואם זה במפגש המרגש וכו'...
ואיך שימוש בהומור יכולים לעזור לכם ברגעים אלו?!
מרגע זה, האווירה השתנתה מקצה אל הקצה. אפשר לנשום לרגע.
למרות המעמד המכובד.
איך אומרים..? לחזור לשפיות.
ומרגע מכובד זה ההרצאה הצחיקה והוסיפה ערך מוסף לאירוע וכבוד למזמינים ולמוזמנים.
החלק השלישי באירוע, חלוקת אותו כבוד והוקרה עבר בקלילות, בנעימות וללא לחץ.
הקהל ישב בסבלנות מחויך מאוזן אל אוזן. האזין בקשב רב לברכות ולמברכים.
תודתי למארגנים ולבורא עולם אשר מעניק לי את הרגעים המרגשים האלה.
"ישמח לבבי"

תגובה יום אחרי:
"בוקר טוב שלומי, באמת אתמול היה מדהים! ושוב תודה רבה." - טליה קצינת חינוך