חוויות מיום צילומים בטיפולי פוריות
בעקבות יציאתו של מחקר החוקר מעורבות ליצן רפואי בטיפולי פוריות.
להלן תוצאות המחקר: IVF Humor Fertil Steril

* שמי שלומי אלגוֹסי רציתי לשתף אתכם בתמונה ראשונה שעולה במחשבתי
בדיוק בשנייה שאני עוזב את מחלקת טיפולי פוריות...
אותה תמונה שחקוקה בזיכרונותיי, עמוק בפנים. מזכירה סצנה בה צ'רלי צ'פלין
היה נוהג לסיים בכמה מסרטיו.
רואים בה את גבו של צ'פלין, מתחיל ללכת בצעדים מתנדנדים, עצוב משהו.
ולאט לאט המצלמה סוגרת עליו כשהוא נראה בתוך עיגול ההולך ומתקטן.
ברקע עולה מוזיקה מלנכולית וברגע האחרון לפני שהוא נעלם מהמסך צ'פלין
היה מנער את רגליו ובקפיצה קלה המגיעה משום מקום עולה בו
התרוממות רוח והשמחה.
הכוונה... "מחר מגיע יום חדש."
מדהים!!! הסתכלותו של צ'פלין על החיים.



במקרה שלי ביום צילומים של יום חמישי 27.1.2011
הרבה שנים לאחר מותו של צ'פלין.
אני נפגש עם צוות הפקה מ"סוכנות רויטרס" המצלמים כתבה בנושא המחקר,
לפני כן נפגשים עם פרופ' שבח פרידלר
(אשר עמד בראש המחקר בשיתוף ליחידה לביו סטטיסטיקה במכון המחקר
הבינלאומי גרטנר ואוניברסיטת ת"א) ואיתי.
בהתחלה מראיינים את פרופ' פרידלר.
ולאחר מכן מדברים איתי על מקום בו יוכלו לצלם. מחפשים יחד איזור פעיל.
אנחנו מובלים לחדר יולדות. מה טבעי מזה.
לאחר שנשים עוברות טיפולי פוריות אחרי תשעה חודשים
אפשר לפגוש אותן בחדר יולדות לאחר שילדו.

השאלה הראשונה ששואלים אותי:
* "איך זה באמת שלך יש חלק בילודה של אותן נשים שהשתתפו במחקר?"
גדול עלי...
ממקום מבטי. אין לי שום מושג איך לענות לשאלה שנזרקה באוויר.
"מי אני?! ה פתאום?! אני פשוט נכחתי שם...
מה שאני יודע לעשות עשיתי... צחוקים...
זה מה שהכי אני יודע... שאנשים יצחקו...
אין לי מושג אם הן תכנסנה להריון או לא. מבחינתי זה לא מה שעובר לי בראש.
אף פעם לא חשבתי על זה.
וגם הפעם כשאני כמה שנים מאחורי המחקר והיו עוד הצלחות שיכולתי
להסתכל על התינוקות בעניים
אני באמת לא חושב שזה בגללי או משהו בדומה לזה...
אני הייתי בורגון קטן שהשתלב ברוח הטובה וזהו...
נשים שהשתתפו במחקר ואני הייתי חלק ממנו. צחקנו ונתנו לדברים לקרות
זה שזה קרה מה טוב.
כל הכוונה מלכתחילה הייתה להוריד חרדה, מתח,
לתת תנאים טובים לעובר להיקלט ולהשרות אווירה נעימה ומחויכת."
כשהמצלמה ממשיכה להקליט אנחנו נפגשים עם עוברים ושבים
ופתאום משהו במקום
האווירה במחלקה משתנה מקצה אל קצה.
הרגשנו בשקט כשנכנסנו.
והנה מהמנקים ועד אנשי הצוות מחויכים ורוצים להצטלם להיות חלק מהחגיגה
ובכיף הם משתפים איתי פעולה בכול שתיק ליצני שאני מציע להם.



התמונה שאני יכול לתאר, לפני כניסתנו – המקום נראה כמו מדבר. הכול שומם.
שום נפש אדם לא נראה באופק (כולם בחדרים) מכונסים, ובין רגע הכול מתחיל להשתנות,
כמו שנשמע מרחוק צלצול "אוטו גלידה". ומתחילה המולה לצאת מחויכת משהו.
ולאט, לאט עולה הצחוק. מפר את המתח במקום. החגיגה מתחילה!!!
חוזרים לצלם במחלקה IVF (הפריה חוץ גופית) פרופ' פרידלר מדבר איתי ועם צוות הכתבים.
מספר שיש ארבע החזרות. במילים פשוטות. החדרת הביציות המופרת לרחם.
כאשר הנשים נכנסות לחדר גדול ובו שוכבות כל אחת במיטה לפרק זמן קצר.
בזמן המתוח הזה אני אמור לפעול (להצחיק) לשחרר מתח, ליצור אווירה אחרת, זוכרים את "אוטו גלידה".
כך הביצים יכולות להיקלט טוב יותר.
מתברר לי בהנחיות של פרידלר שלא כולן רוצות להצטלם יש רק אחת המעוניינת לשתף פעולה.
זה בסדר גמור... ניגש לעבודה. אם שואלים אותי..? אני כלל לא מתרגש מהמעמד. באמת.
אני יודע מה עלי לעשות. אין לי שום רמז קטן שבקטנים שאני הוא זה
שאמור לתת לזוג את החלום הגדול בחייהם, להביא ילד לעולם.
אני לא. מה שאני יודע זה. כפי שאמרתי לגרום לאנשים לצחוק. בשביל זה אני פה.
מה שלא סיפרתי קודם לכן צוות ההפקה ארבעה במספר לא הפסיקו לצחוק כרוב לשעה
עד כדי כאב, בחזה ומאחורי הראש.
(איש הסאונד לקח כדור נגד כאבים)
הייתה אוויר שאין כדוגמתה בכל מהלך הצילומים שהיו לי אי פעם בחיים.
הייתה הפריה מכל הנוכחים במחלקה. איש הסאונד, הצלם, המנחה, הפקידות, האחיות, הרופאים.
פתאום מתחילים להגיע מתעניינים ממחלקה צמודה מחויכים, סמוכי פנים ול"ג בעומר כרם בסביבה.
לא להאמין. אחרי הכול.



זהו!.. יום העבודה אחרי. סיימתי בהצלחה מצחיקה עם הזוג שהסכים להשתתף.
ואיך שאני בצעדי האחרונים עומד לעבור את סף הדלת החוצה. (זוכרים את צ'פלין)
בזווית העין השמאלית קולט מטופלת המסתכלת עלי במבט
כזה המבשר תקווה וכולי...
נעצב לרגע, ויוצא.
כשם שצ'פלין סיים את הצילום האחרון בחלק מסרטיו.
ומכאן במציאות שלי כשאני יושב מול המקלדת וכותב לכם את דברי...
התמונה שאני לוקח איתי הביתה מיום הצילומים.
ואקח איתי למשך חיי. זאת.
זווית העין השמאלית האחרונה לפני שאני יוצא את חדר הטיפולים.
ובדמיוני אותה מטופלת המתפללת לטוב מכל...
כשגרוני נחנק בכותבי מילים אלו.
אני מאחל לכל אחת ואחת שתזכה להגיע ליום המיוחל...
מזל-טוב. ממני. שלומי אלגוֹסי