יש מורים שמלמדים מקצוע.
ויש מורים שמשנים את הדרך שבה אתה רואה את העולם.
פיליפ גולייה - philippe Gaulier היה כזה עבורי.

רק אחרי שלמדתי אצל פיליפ גולייה הבנתי שליצנות אינה מקצוע.
היא דרך להסתכל על בני אדם.



ילדים צוחקים הרבה יותר ממבוגרים.
הם משחקים בלי לחשוש להיכשל.
אולי בגלל זה הם גם צוחקים יותר.



"איך לא להיות משעמם."
זה כמעט כל גולייה במשפט אחד.
פיליפ גולייה אמר שהשאלה החשובה ביותר על הבמה היא
לא "איך להצחיק?" אלא "איך לא להיות משעמם?"

אצל גולייה לכישלון יש שם: Flop.
הוא לא האויב של השחקן.
הוא השותף שלו.
ברגע שמפסיקים להילחם בכישלון ומתחילים לשחק איתו, נולד הליצן. חבר למשחק:



פיליפ גולייה אמר:

"למצוא את הליצן שלך, את האידיוט הייחודי שלך,
הוא רגע משמעותי בחייו של כל שחקן."

**גם היום, בכל פעם שאני עולה לבמה, אני שומע את קולו של גולייה:
אל תנסה להיות מצחיק.
תהיה נוכח.
תקשיב לקהל.
ואם הגיע ה־Flop - תשחק איתו.

מצורף קישור לפודקאסטים עם פילים גולייה - Spotify