📌שילוב של דיאלוג עם מיומנויות פיזיות כמו ג'אגלינג או קסם,
עובד לפי אותו העיקרון תוביל את הקהל שלך לעולם הדמיון שלך,
השתמש במעברים בגווני הקול שלך, רגשות, אמוציות ותנועה-פיזית.
הימנע ככל האפשר מלחזור בפשטות על בדיחות שאולות ממישהו אחר תנסה
להפנים ולזכור את הראיון (הקונצפט).
תשובות נוספות תוכל למצוא בספר "Creative clowning”,
בפרקים העוסקים במיומנויות השונות.



📌הליצנים הם "טיפשים", אבל יש הבדל בין להתנהג בטיפשיות ולספק בידור.
אנשים מתנהגים בטיפשות ואו סתם משתובבים להם להנאתם בלבד.
בדרנים, לעומתם עושים זאת לפרנסתם, כדי לבדר וליהנות אחרים.
זה לא אומר שאמן בדרן - מבצע לא יכול ליהנות מעבודתו המלל
(הטקסט והאפקטים) והנעשה (במהלך העבודה) צריכים להראות ספונטאניים,
כיפים ומצחיקים ורצוי מהנים גם בשבילכם ובשביל הקהל שלכם.
(סיבת קיומו) של הליצן היא לבדר אחרים, מכאן עליו לכוון את מעשיו לכיוון
הגשמת מטרה זו ולכוון את עיקר מאמציו להשגת מטרה זו.
למשל: ליצן ניגש למישהו ומתחיל להתלוצץ סביבו לא רצוי לבייש או להעליב
(לפגוע) מישהו על מנת להשיג צחוקים מהקהל.
הצופים לא צריכים להיות אף פעם נושא לצחוק בבדיחה!
הליצן הוא דמות הטיפוס, זה הוא, ולא הקהל, זה הוא צריך
"לצאת" הטיפש בסוף, "ולקחת את הקצה של המקל."
חלק נכבד מהכיף והשמחה שבליצנות, נופל בחיקו של הליצן עצמו.
לגרום לילד לצחוק או להעלות חיוך על שפתי חולה שמרותק לכיסא גלגלים,
מביא סוג של שמחה או סיפוק שלא ניתן להשגה בהרבה דרכים אחרות.
צחקוקים של ילדים, קולות צחוק, קריאות נרגשות, כל אילו גורמים לסיפוק עצום.
בעשותם זאת, הם אומרים לך שאתה מצחיק ומוערך (סימן שמעריכים אותך)
היו מקרים שבהם ניגש אלי ילד אחרי ההופעה, חיבק אותי ואמר
"אני אוהב אותך."הערכה כנה, היש פרס (גמול) טוב יותר שליצן יכול לקבל?