הרצאה מצחיקה לעובדים
הרצאה שהוזמנה במיוחד עבור עובדי,
מנהלי ומשפחות חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ.
צוחקים, חושבים ולוקחים משהו הביתה.
הרצאה חווייתית על כוחו של ההומור בעבודה, בתקשורת ובחיי היום־יום.



חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ
(תש"ן) היא חברת התשתית הלאומית של משק האנרגיה בישראל.
כבר מהרגע הראשון נוצר חיבור מצוין עם הקהל,
וההרצאה התנהלה באווירה קלילה, משתפת ומלאת צחוק - מתחילתה ועד סופה.



ההרצאה התקיימה במלון לאונרדו פלאזה אילת,
במסגרת השתלמות לעובדי חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ (תש"ן),
והייתה אחת משתי ההרצאות המרכזיות שנבחרו לתוכנית.



כשאחד המשתתפים הפך למרצה

במסגרת השתלמות לעובדי חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ (תש"ן),
שהתקיימה במלון לאונרדו פלאזה אילת,
קרה לי אחד הרגעים הבלתי צפויים והמרתקים שחוויתי בהרצאה.
הבוקר התחיל מוקדם במיוחד.
הגעתי לשדה דב לטיסה של שמונה בבוקר,
אך בדלפק הציעו לי לעלות לטיסה מוקדמת יותר בגלל חשש לעיכובים.
הסכמתי.
שלושים וחמש דקות אחר כך כבר הייתי באילת.
בשמונה בבוקר התקשרה אליי מנהלת ההדרכה ושאלה בלחץ:

"איפה אתה?"

"באילת," עניתי.

רק אז התברר שהטיסה המקורית אכן התעכבה, ורוב המרצים עדיין המתינו בשדה.
לפעמים קצת מזל חוסך הרבה לחץ.
אבל ההפתעה האמיתית חיכתה לי בהרצאה.
באחד הקטעים הזמנתי מתנדב מהקהל להדגמה על חשיבה לא שגרתית.
בידיו היו שני כדורי ספוג.
שאלתי אותו כמה כדורים יש לו.
בזמן שחשב, סימנתי לקהל בסתר את המספר שבע.
המתנדב הביט בי בביטחון ואמר: "שבעה." חייכתי.
"טעות. יש לך ארבעים."
כשהוא פתח את ידיו, עשרות כדורי ספוג נשפכו מתוכן, והאולם התפוצץ מצחוק.
ואז נשמע קול מאחד הכיסאות.
נער כבן שלוש־עשרה קרא:"אה! אני מכיר את זה!"
ברגע אחד הוא שבר את המתח.
שלפתי מיד כרטיס אדום, כמו שופט כדורגל, ואמרתי לו:
"אתה לא בא לשתי בר־מצוות!"
הקהל צחק.
אבל הנער קם בשקט... והתחיל לצאת מהאולם.
לרגע אחד חשבתי שפגעתי בו. האולם השתתק. גם אני.
ואז, אחרי פחות מדקה, הוא חזר עם חיוך ענק ואמר:
"עבדתי עליך!"
עכשיו היה תורו של הקהל להתפוצץ מצחוק.
באותו רגע הבנתי שהומור הוא לא רק לדעת להצחיק.
הוא גם לדעת להקשיב, לאלתר, לשחרר שליטה ולהישאר פתוח למה שקורה כאן ועכשיו.
את השיעור הזה לימד אותי דווקא נער מהקהל.
ואותו לא אשכח.